אבל זה אסור חלק ג'

שבוע שלאחר מכן היה הטיול השנתי בלילה הראשון חלמה ליאור חלום נוראי ובו ניב מאיים לרצוח אותה היא לא הצליחה להירדם ויצאה לסיבוב כשלפתע כיסו את פניה ליאור הייתה בטוחה שקורה משהו אבל אז היא ראתה את פניו של ניב "אמא'לה הבהלת אותי מה אתה עושה פה?"שאלה אותו כשהיא עדיין לא מפסיקה לרעוד,"חחח אני מצטער יפה שלי פשוט לא הצלחתי להירדם ומה את עושה פה?"שאל אותה "סתם היה לי חלום ש… לא משנה" "נו שמה קרה?" "סתם שאתה מכוון אליי אקדח ואז שנייה לפני שירית התעוררתי" אמרה לו ליאור כשהיא מחזיקה את עצמה מלא לבכות.
"די די מאמי תסתכלי עלי אני מעדיף למות מאשר לפגוע בך ואל תבכי טוב מלאך שלי?"אמר לה ניב כשהוא מחבק אותה ומנסה להרגיע אותה. במהלך כל הטיול הם לא דיברו אסור היה שמישהו יראה אותם,וכשהם חזרו לבית הספר אף אחד לא האמין שזה מה שהולך לקרות.
ליאור הלכה בבית הספר כשלפתע שמעה קול מוכר קורא לה היא הסתובבה לאחור וראתה את רותם אח של ניב קורא לה,היא הסתובבה אבל הוא תפס בידה,"מה אתה רוצה?"אמרה לו בתקיפות, "מה אני רוצה זה יותר נכון להגיד מה את רוצה?תפסיקי להידבק לניב אני אומר לך אם אני שומע או רואה אתכם ביחד אח שלך יסבול."אמר לה רותם כשבעיניו המבט מלא השנאה שהיא ראתה אצל ניב בהתחלה.
ליאור נכנסה לכיתה כשפניה חיוורות וקיבלה הודעה מניב:"מאמי הכל בסדר?" ליאור לא הגיבה ואחר כך אמרה לו:"אנחנו לא יכולים להיות ביחד זה יותר מדי" "מה זאת אומרת זה יותר מדי?מישהו אמר לך משהו?"אמר לה ניב,אבל ליאור ידעה שאין טעם להגיד מה קרה עם אח שלו בכל זאת הם אחים והיא לא רצתה לסכסך בינהם והלכה משם בלי לענות לו.
ביום שלמחרת יצאו כמה ילדים מהכיתה ובינהם ליאור,אחריה יצא ניב כששמע קול מוכר אומר לה:"אני שמח לגלות שהבנת את המסר" ואז ראה ניב את רותם ואת ליאור עם פניה החיוורות. "מה אתה עושה?,ואת,את נפרדת ממני בגללו?"אמר ניב כשהוא לוקח את ליאור משם. "נו!את מוכנה לענות לי?!"אמר לה ניב כשהם היו לבד,"כן נפרדתי ממך בגללו אני מצטערת אבל" היא לא הספיקה לסיים את המשפט וניב נישק אותה "מאמי אני מבין שאת מפחדת ואני מבין שכנראה השמירה שלי לא מספיקה לך אבל רק תגידי לי שאת אוהבת אותי,וחוץ מזה תאמיני לי שהוא לא יתקרב אלייך יותר בחיים,טוב חיים שלי?" אמר לה, "ברור שאני אוהבת אותך אבל,אתה לא מפחד?"אמרה לו ליאור כשהיא לא מבינה מאיפה כל הכוחות האלו,"הפחד היחידי שלי הוא לא להיות איתך,וכל עוד את אוהבת אותי את גם תהיי איתי ואף אחד לא יעז לפגוע בך גם לא ברן"
יום למחרת ליאור לא האמינה שזה קורה לה,היא נכנסה לכיתה וראתה את ניב מתנשק עם אפרת,ליזי מיהרה ולקחה אותה משם,הם עשו סיבוב בבית הספר כשלפניה נעמד אחיה רן:"מה קרה לך,מה הוא עשה לך האפס הזה?!אני נשבע לך אני מפרק אותו" "זה כבר לא משנה הייתי צריכה להקשיב לך,ואני מטומטמת עוד חשבתי שזה יילך,הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי…"אמרה לו ליאור בדמעות,ליזי באותו שלב כבר הלכה לכיתה ורן אמר לליאור:"את לא מטומטמת ואת לא בוכה בגלל האפס הזה מה שחשוב עכשיו זה שתתחילי התחלה חדשה אפילו חבר חדש,אני לא מאמין שאמרתי את זה.." "חחח למה" שאלה ליאור,"מזה למה כי את אחותי הקטנה","טוב,קיצור תחזור אתה לכיתה שלך אני חוזרת לכיתה שלי ביי רן אה ותודה" אמרה לו ליאור ונישקה אותו בלחי.
ליאור הגיעה לכיתה באיחור "סליחה המורה הייתה לי בעיה" אמרה למורה,"ועכשיו?"שאלה המורה את ליאור,"לא כבר פתרתי את הבעיה" היא אמרה כשהסתכלה על ניב,"אוקיי שבי בבקשה"
כשישבה ראתה פתק על השולחן ובו היה כתוב:"מאמי אני מתחנן בפנייך,תאמיני לי עשיתי את זה רק כי אני חייב את יודעת שאני אוהב רק אותך ובסוף אנחנו נהיה ביחד,אוהב אותך הכי בעולם ניב" היא הסתכלה עליו כלא מאמינה,לא מאמינה שהוא עוד מעז להגיד לה משהו אבל משהו בעיניים שלו היה שונה כאילו לא אמר דבר אבל בעצם אמר הכל.