“אבל עכשיו אני איתך, מבטיחה!” – הקדמה

***את המשך הסיפור אני כותבת מהמשתמש sean_brooks# אז את הפרק הראשון אני כבר אכתוב שם,תהנו!***
היי, אני שון.
אה, ברוקס. שון ברוקס.
יש לי עיניים חומות-ירוקות אבל אני תמיד עם עדשות מגע כחולות. זה פשוט מתאים לי.
השיער שלי בצבע חום מתולתל בטבעי, גלי אחרי צמה וחלק אחרי מחליק. זה נורא לא בריא אבל אני מרגישה כזאת fancy עם מחליק :)
יש לי חזה קטן וכמעט בלתי נראה, אבל אני תמיד הולכת עם חזיית FULL CUP גדולה ממני במידה ככה שזה לא כזה נורא..
אני תמיד עם מסקרה. תמיד. אתם יודעים, להבליט את הייתרון היחידי שיש לי – הריסים. חוץ מהתחת. סורי תחת :)
כשאנשים רואים אותי בפעם הראשונה הם תמיד חושבים שאני איזו פרחה שחושבת שהיא מלכת העולם… אבל חברים, אפשר להגיד עלי הרבה דברים, אבל פרחה אני לא!
כל החיים שלי הייתי חסרת ביטחון. תמיד הייתי יותר מידי ביקורתית כלפי עצמי, חשבתי שלאנשים לא באמת אכפת ממני, שאף אחד לא חושב עליי, וגם אם כן – כנראה שזה הכל בראש שלי…
והחופש הגדול הזה, אפשר להגיד שאני יודעת בוודאות שממנו, חיי ישתנו לגמרי.
ומה כל כך שינה לי בחופש הזה?
הבטחות.
כן, אני יודעת מה אתם חושבים לעצמכם כרגע, כל אחד מבטיח לעצמו הבטחות. לקיים אותם? זה כבר סיפור אחר.
אבל מילה שלי, זו מילה. ההבטחות שלי.. את ההבטחות שלי לעצמי אני לא שוכחת. אף פעם.

1. לחייך. פשוט לחייך כל הזמן. לא משנה מה, אני תמיד יכולה לעטות עלי את מסכת החיוך בלי קשר למה שאני מרגישה. יש שיקראו לזה אנוכיות, ויש שיקראו לזה חוכמת חיים.

2. ביטחון. תמיד להיות בטוחה בעצמי. אף פעם לא הייתי בישנית אבל עכשיו, גם את טיפת הבישנות שהייתה לי, אני מעלימה. תמיד להיות בולטת בהכל, לענות לאנשים בלי היסוס, ולהודות בטעויות שלי כי זה אנושי. ככה שלא יהיה אחד שלא ידע מי זאת שון ברוקס!

3. חיצוניות. אנשים רואים אותי אך ורק כשאני נראית במיטבי. אני לא יוצאת מהבית אלא אם כן אני נראית הכי טוב שאני יכולה.

4. לפלרטט. תמיד להיות שמחה ומזמינה לפלירטוטים. פלרטטים איתי? זורמת! (בפלירטוט, כמובן, לא בדברים אחרים..). וזה מתקשר ל…

5. מערכת יחסים. כן כן, חבר. החבר הראשון שלי יהיה השנה! אני מבטיחה לעצמי! ואני אמצא בדיוק את הגבר המושלם שלי.

וזהו.

אה, ועוד סיבה, עברתי עכשיו, בחופש הגדול מארצות הברית. חייתי שם מאז שנולדתי. שולי :)
נרשמתי והתקבלתי לתיכון הטוב בארץ של מדעי המחשב, אתם יכולים לקרוא לו תיכון של "חננות". מזל שאני מצטרפת..

אז כתה י', HERE I COME!