אביטל כפול שלוש – פרק 1

אביטל עמדה על הבמה ודיברה הרבה , על חלומה מגיל קטן להיות רקדנית. זה מה שהיא רצתה להיות ולמרות הקשיים שהחיים הערימו עליה , היא המשיכה לחלום ולהמשיך לרקוד גם אחרי התאונה הטרגית שהותירה אותה ללא הורים. השנים לא השכיחו ממנה את הגעגועים הקשים שהיא הרגישה לאימה ולאביה.
היא חגגה את יום הולדתה העשרים ושתיים בבית אמה המאמצת, ולא העזה לשאול אותה לגבי אימה ואביה או האם היא יודעת בקשר לשלישייה שהיא הייתה חלק מהן.
אמה המאמצת לא חסכה ממנה דבר וקנתה לה כל מה שהיא רצתה , היא קיבלה.
אביטל לבשה רק מותגים מובילים ויקרים . אימה מילאה כל בקשה שהיא ביקשה ממנה.
גם אם אביטל תבקש ממנה ארמון של זהב. אימה לא הייתה מהססת למלא כל משאלות ליבה בלי להרים גבה.
אביטל קיבלה את אימה בכניעה מוחלטת. היא לא חשבה על האפשרות בכלל שהיא לא אימא שלה ושהיא אימצה אותה כשהייתה בת שש.
היא עדיין חלמה את החלומות על תאונה ועל שלישייה זהה. היא לא הבינה מה הייתה המשמעות של החלומות האלה.
היא הרבתה להביט במראה ברוב שעות היום. ממנה השתקפה הילדה שהייתה אז.
אותה ילדה שחוותה ילדות מאושרת ואשר לא שכחה לשמוח ולחייך למרות הקושי הרב.
היא זכרה את כל התאונה שבה הוריה נספו.
כשהיא שאלה בפעם הראשונה על ההורים שלה , אימא שלה שתקה ואמרה שהיא לא ידעה דבר וחצי דבר על מה שקרה להורים שלה.
אביטל הניחה לנפשה וחשבה שהיא צדקה, אין טעם לדוש על עניין שאמא שלה לא מעוניינת לדבר עליו.
היא ויתרה על לדבר על העניינים מגובה העיניים, ועשתה את מה שהיא הייתה מומחית בו : להסתגר בחדר ולהרהר.
היא חשבה שלברוח זה הדבר הכי קל שאפשר לעשות אותו ולא ידעה איך להתמודד עם בעיות.
אימה לא פעם הזהירה אותה שהעולם שבחוץ מאוד מסוכן והיא יצאה לבדה לגלות את העולם שבחוץ.
היא לא תיארה לעצמה סבתא שלה ייחלה ליום שהשלישייה שאבדה , תתאחד מחדש ביום מן הימים.
סבתא שלה לא הפסיקה להאמין לרגע שאביטל חייה ושהיא תחזור יום אחד . כשכולם אמרו לה ההפך , שהיא מתה ושעקבותיה נעלמו מזמן.
אין טעם להתחיל לחפש אותה ולהעמיד פנים שהיא חייה.
כי כשאדם נפטר , אז ביום מן הימים כבר מפסיק הכעס ומבינים שככה העולם מתנהל .
אבל סבתא שלה לא רצתה להאמין שהשליישיה אבדה. היא האמינה שיום אחד הן ייפגשו מחדש ויהיה איחוד שוב.
עד שזה יקרה , היא חייבת לגלות מה קורה עם נכדתה ולמה היא נעלמה.
דבר ראשון , שהיא עשתה היה לברר אם הבלש יוכל לברר את העניין הזה עבורה.
הבלש לא היה אחר מלבד , דוד של השלישייה, אשר היה נחוש למצוא את אחייניתו בכל מחיר .
הוא גם כאמו , האמין כי לבסוף הם ימצאו את אביטל וכאשר הם ימצאו אותה , הם יסגרו מעגל עם הזיכרון של אחיו המנוח ואשתו אשר נספו בתאונה הקשה שקרתה בשמורת הטבע.
דבר אשר ישמח אותו יותר מכל דבר אחר. הוא רצה למצוא את אחייניתו והתעקש כי היא חייה ולא מתה כפי שכולם האמינו.
להראות לכולם שמאמינים לשמועות שאביטל נרצחה או נסחפה בזרם של הנהר הסוחף, שהמידע שנמצא בידם הוא ממש לא נכון.
כי בטוח שהיא נמצאת באיזשהו מקום. הוא אכן ימצא אותה וכאשר הוא יראה אותה , יגיד בפניה כמה הוא אוהב אותה.
כמה הוא מעריץ את חוכמתה ואת גישתה לחיים. שבמשך שנים רבות לא הפסיק לחפש אותה ושהוא ידע שיום אחד היא תחזור.
הוא יקח אותה אל חיקו ויחבק אותה . הוא יבטיח לה שלעולם לא יעזוב אותה יותר.
הוא ידע גם געגועים שהיכו בו לא פעם. הוא זכר כי כמעט תקף אותו הפחד שיקרה לאחייניתו האהובה יותר מכל אדם אחר.
היא הייתה בשבילו הבת שמעולם לא הייתה לו. מכיוון שאשתו נפטרה בגיל צעיר ומאז הוא נותר ערירי וחסר ילדים.
מאז מותה של אשתו הוא התגורר בבית חד- קומתי לבד ועבד הרבה שעות וחזר מאוחר בלילה.
הוא היה איש עסקים ממולח, שידע הרבה בדידות ורגעים לבד.
אבל הוא לא התלונן על מצבו והמשיך הלאה למרות קשיי החיים.
הוא ניהל רומן מרחוק עם אישה שהייתה צעירה ממנו בעשרים שנה.
הוא שמע צלצול בפעמון הדלת.