אהבה מסוכנת

פרק 5 – נשיקות מתוקות של אהבה
אביטל קמה ממקומה , היא הלכה לחפש את גבריאל משום שהייתה סקרנית לראות למה הוא התחפש. היא מצאה אותו בחברת בן דודו אוריאל. היא הציצה בו בפחד. " שלום אביטל מדמון , אוריאל אתה תוכל להשאיר אותנו לבד?" שאל גבריאל בקול ספקן, אוריאל הלך משם.
" גבריאל , רציתי להגיד לך שאני מרגישה בזמן האחרון שאני מתחילה לפתח רגשות כלפייך, והאמת אני מפחדת שיגלו אותי ואותך ביחד, אני רוצה להיות קרובה אלייך." אמרה אביטל בחיוך . גבריאל הביט בה בהרהור.
" כל מילה שאת מוציאה מפיך כל כך קדושה וטהורה, גם אני מתחיל להרגיש אלייך דברים שלא חשבתי בכלל שאני ארגיש אהבה אלייך , לאויבת הכי גדולה שלי. זאת את , ואני תוהה אם בכלל שווה על אהבה בלתי אפשרית , ששתי המשפחות יריבות בגלל שנאה מטופשת ובלתי נתפסת של הרבה שנים. וככה מצאתי את עצמי חושב המון על הנושא הזה . אני לא מבין למה כל דם נשפך משני הצדדים, גם המשפחה שלי וגם המשפחה שלך סבלו מספיק ממלחמת ההתשה הזאת." אמר גבריאל בהרהור , הוא התקרב אליה ונישק אותה באריכות. נשיקה ראשונה שלהם. היא הרגישה הרבה דברים , גם שנאה וגם אהבה ביחד. היא רצתה לנקום על כך שאבא של גבריאל רצח את סבא שלה.
אף אחד לא יודע שהם כאן , חווים ביחד את הרגע המיוחל של שניהם. היא לא ידעה אם זה חלום או מציאות. היא העדיפה לחשוב שלהיות עם גבריאל יכול להביא פתרון לסכסוך בין שתי המשפחות.
כשהנשיקה הסתיימה , היא הרגישה בלבול אך עם זאת היא חשה כאילו פרפרים אדומים של אהבה ממלאים את ליבה.
" גבריאל , מצד אחד הרגשתי מוזר ומצד שני הרגשתי הרבה רגשות אסורים . אני חושבת שאהבה כמו שלנו זאת אהבה בלתי אפשרית . אבל אני רוצה להיות איתך למרות שהפחד שלי גובר על הכול. אני לא יודעת איך נצליח להיות ביחד אם במקרה יקרה אסון וזה יוסיף עוד יותר שנאה וטינה . והכי גרוע , אנחנו נביא את זה על עצמנו אם נהיה זוג. זה לא אפשרי בכלל. אני לא רוצה שהמשפחה שלי תסבול. לא עוד." אמרה אביטל בפחד.
" אני הרגשתי שזה הדבר הנכון בשביל שנינו , אין אף אחד שיכול לתמוך בנו אם נהיה ביחד. תני לי סיכוי ואז תראי שהשנאה שאת מרגישה תסתיים." אמר גבריאל בשמחה , הוא אחז בידה.
" גבריאל , במצב כזה מסוכן , אף אחד מהמשפחה לא יתמוך בנו . אני אומרת לך. אחי הבכור לא מרשה לי להתקרב אלייך. זה לא ייגמר בטוב. יש לי הרגשה כאילו משהו רע. " אמרה אביטל בפחד.
" אז תתעלמי מההרגשה הזו ותתני לעצמך להרגיש. כי זה הפתרון היחיד שיש לי כרגע כדי שנהיה זוג אנחנו צריכים לחשוב ביחד על מקום כלשהו שבו אף אחד לא יהיה חוץ מלבדנו. אה . המקום היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה גן יפהפייה עם נדנדות . המקום נמצא בבית הספר והוא יכול לשמש כמקום המחבוא שלנו. מה דעתך?" שאל גבריאל בביישניות. אביטל הסתכלה עליו בחיוך הססני.
" נראה לי שזה רעיון נהדר. אסור שהמשפחה שלי תדע באיזשהו רמז שאני איתך, אני מפחדת . להתראות גבריאל. נתראה בבית הספר." אמרה אביטל בחשש.
" טוב , להתראות. אביטל. אני חייב לחזור לבית שלי. הפרידה נראית עצובה מדיי שאני אתקשה לחשוב שאני נמצא יום בלעדייך." אמר גבריאל בצער ונשק לה. אביטל נשקה לו בחזרה.
היא חזרה אל המסיבה . השעה הייתה כבר אחת עשרה. משאלה חברתה כבר לא הייתה שם. אחיה מרום לא חש בטוב.
" מה קרה למרום? למה הוא לא מרגיש טוב?" שאלה אביטל בעצב. אף אחד לא ענה לה. מרום שכב על המיטה בלי לזוז.
" הוא לא מרגיש טוב, אביטל איפה היית? עד עכשיו עם מי היית במסיבה? רפאל חיפש אותך , הוא אמר לי שאת סירבת להתחתן איתו. אני מבקש ממך לשקול את ההחלטה שלך שוב." אמר אביה בכעס. אביטל עמדה מולו חסרת מילים.
" אבא , אני חשבתי שאני צעירה מדיי בשביל להתחתן, אבל רפאל לא מוצא חן בעיניי. אני לא אוהבת אותו. מי שאני אוהבת , זה את גבריאל חג'בי. לא את רפאל. אני לא אוכל להסתכל עליו כאל אהוב." סירבה אביטל.