אביטלו'ש 3 – פרק 4

טוב , ביי יפיופה. את הדבר הכי יפה שיש לי בחיי." חתם חורף
ונשק אותה בפעם השלישית.
" אביטל , תגידי לי למה נישקת את אחי? יש לי חדשות בשבילך אני
ואת מסיימים הרגע את הקשר וכשאצא מהחדר הזה אני לא אדבר איתך
יותר." כעס שיאל על אביטל שהביטה בו בפליאה.
" חורף הוא יותר כנה ממך שיאל ואני לא צריכה אותך יותר, אתה
מתייחס אליי כאל סמרטוט רצפה. אם אנו סיימנו באיזו זכות אתה
אוסר עליי להיות מאושרת עם מי שאני בוחרת. אין לך זכות להחליט
בשבילי כלום. " הרימה אביטל עליו את הקול ושיאל הסתכל עליה
ממושכות והלך לו לדרכו.
כשהוא יצא מן החדר שלה אביטל התחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
"אין אהבה מושלמת, שיאל הוא הבחור אותו אני אוהבת. ולמרות שאני
עם אחיו חורף . הוא לא יכול להשתוות לשיאל. אני אוהבת אותו.
אני לא אוכל לאהוב אותו כמו שאני אוהבת את שיאל." אמרה אביטל
לעצמה בבכי כששכבה בתנוחה עוברית על מיטתה.
" אביטל את פה? זה אני שיאל תפתחי לי את הדלת בבקשה. אנו
צריכים לדבר. אני חייב לדעת אם את אוהבת אותי עדיין." התעקש
שיאל . אביטל פתחה לו את הדלת והניחה לו להיכנס.
" אביטל , מה קרה? בכית או משהו?" שאל אותה שיאל בעדינות . הוא
התקרב אליה אך היא נסוגה צעד לאחור.
" אביטל , מה יש לך? אביטל את מרגישה טוב? די , בואי הנה אני
לא יכול לראות אותך בוכה. בבקשה אל תבכי." שיאל קרב אותה אליו
וחיבק אותה.
" אני אוהבת אותך , שיאל. זה מה שרצית לשמוע ממני, לא? אני לא
אוהבת את חורף. זה מה שאני רוצה להבהיר בפנייך. " הוסיפה אביטל
בכנות.
" ידעתי , אביטל! אני אוהב אותך . ידעתי שאת לא אוהבת אותו כמו
שאת אוהבת אותי. עכשיו אני רוצה שנחזור להיות ביחד. אוקיי?"
הוא התקרב אליה ונישק אותה בעדינות.
" מה קרה לנו? איפה טעינו? שיאל , מה נעשה עם חורף? כי אני לא
יודעת איך אגיד לו שחזרנו להיות ביחד. הכי חשוב שאנחנו ביחד .
אני לא יודעת איך אני אגיד לו ואשבור לו את הלב בפעם השנייה.
כי חורף אמר שהוא מאוהב בי ושהוא מוכן לעשות כל דבר למעני."
הוסיפה אביטל בבלבול.
" אביטל , אל תחשבי על חורף כרגע . בוא נניח אותו בצד כי הוא
לא חשוב לך כל כך. אני רוצה להגיד לך שאני מאושר שאני איתך. לא
יודע , כאב לי לראות אותך ואת חורף מתנשקים. ליבי נשבר בתוכי
מפני שחשבתי שאולי את אוהבת אותו ושאולי את כבר לא אוהבת
אותי." שיאל ישב לידה וליטף את שערה השחור כעורב.
" אתה יודע שזה לא נכון, אני אוהבת רק אותך. ואל תפקפק באהבתי
לעולם , שמעת? חורף שטף לי את המוח נגדך אמר לי שאתה מתייחס
אליי כאל סמרטוט רצפה , מה כל הדיבורים האלה והלכלוכים זה היה
סתם?? אני לא מאמינה עד כמה חורף יכול להיות רע." הוסיפה
אביטל בחיוך ושיאל חייך אליה בחזרה.
" אני יודע? חורף אח שלי ואין לי שום דבר נגדו. אבל הוא רע שכל
כוונתו לפגוע בי. והוא לא רוצה לראות אותי מאושר. אביטל , אני
אוהב אותך ולא אתן לחורף לקלקל לנו את מה שיש בינינו. " שיאל
אמר לה ונישק אותה שוב.
" אני לא מאמינה שחורף אחיך עושה הכול רק כדי שאני ואתה לא
נהיה ביחד. מה חסר לו? אני לא מבינה מה כואב לו לראות אותך
מאושר ביחד איתי? מה אני מוצאת בעיני חורף? אני לא מאמינה כמה
בן אדם יכול להיות רע ותככן." לא הבינה אביטל , שיאל אחז בידה
וניסה להרגיע אותה.
" די! אביטל באמת אל תכאבי לעצמך . את רק גורמת לתחושת הצער
שבתוכך להתחזק. עכשיו שאנו זוג , נצליח ביחד למרות כוונותיו
הרעות של חורף. ותראי, שכשאנו ביחד הכול אפשרי." חתם שיאל ונשק
לשפתיה. הוא הלך לו לדרכו.
" מה שלומך יפיופה?" נכנס חורף לחדרה , אביטל לא ענתה לו
והביטה בו במבט משונה.
אביטל עדיין לא ידעה מה לעשות עם עצמה. אך היא תמימה עם אנשים
, בייחוד עם חורף. היא הניחה לו לנהוג אליה כאל בובה על
החוטים.
" מה יש , אביטל? בלעת את הלשון או מה?" תמה חורף לכך שהיא לא
ענתה לו ונותרה דוממת לחלוטין.
" היא גילתה את פרצופך האמיתי , חורף! עכשיו לך אין לך מה
לעשות פה. זה מה שקרה לה. מה חשבת , שתוכל להמשיך לעבוד עליה
ואביטל תהיה כמו בובה על החוטים. לזה לא אסכים שתפגע בה ותנהג
בה כמו היתה צעצוע. לבובה שנהגת בה בטיפשות יש רגשות ולב ."
העמיד אותו שיאל במקומו.
" אביטל , מה את מאמינה לו? אני אמיתי ואני אף פעם לא נהגתי בך
כבובה על החוטים. אני אוהב אותך ואני לא שיקרתי לך. " ניסה
חורף לכפר על מעשיו הרעים אך אביטל לא האמינה למילותיו
לחלוטין.
" כן , ואני מאמינה לשיאל לגמרי. חורף , אני לא מאמינה עלייך
ירדת כל כך נמוך שאני חושבת שאני לא מכירה אותך כמו שחשבתי
וטעיתי. עבדת עליי לחלוטין בזמן שחשבתי שאני אתאהב בך ולא חשבת
בהיגיון בריא אז לכן תצא מכאן ואל תחזור לחדרי אף פעם , לא
חשבתי שאני אגיד את זה אבל עכשיו אני שונאת אותך חורף! אני
שונאת אותך , שמעת?" צעקה אביטל עליו בכל כוחה , חורף יצא
מהחדר בבושת פנים.
" די אביטל! העיקר שאת יודעת עכשיו את האמת, שגילית את פרצופו
האמיתי של חורף והבנת שטעית. אני יודע שאת כועסת על עצמך על
שנתת לו לעבוד עלייך כך סתם בלי סיבה. ואני איתך , שמעת? אני
אהיה לצדך כעת. אני לא רוצה שתתמודדי עם זה לבד." שיאל ניגש
אליה וחיבק אותה בזרועותיו.
" תודה לך שיאל שאתה פה לצדי . אתה מחזק אותי ואנו ביחד ,
נכון? אני מאוד כועסת על עצמי שככה טעיתי והנחתי לו לעבוד עליי
. אוי , אני לא הייתי צריכה להסכים להיות החברה שלו. טעיתי
ועכשיו אני מבינה שאני אוהבת אותך ולא אהיה עם מישהו כמו חורף.
אני לעולם לא אבין למה הוא עשה את כל הדברים האלה ורצה להפריד
בינינו לתמיד. אני אוהבת אותך , שיאל!" אמרה אביטל בחצי חיוך
ונשקה לו.