אביטלו'ש 3 – פרק 3

" שיאל בבקשה , אל תבכה, אני לא יכולה לראות אותך ככה. אני
אוהבת אותך." אביטל ניגשה אליו וחיבקה אותו. שיאל חיבק אותה
ונתן לה נשיקה על הלחי.
" אז אביטל את מסכימה לכך שנהיה ביחד בסתר? כי אני אוהב אותך
כל כך ואני אעשה כל דבר רק שתהיי איתי , אוקיי?" שיאל הפסיק
לבכות וחייך אליה ברכות. " אל תחששי, אני אעשה הכול רק שתהיי
לצדי ושנהיה ביחד. כי כשאנו בנפרד , כל אחד לחוד אי אפשר לפתור
את כל הבעיות עכשיו כשאנו זוג נצליח ביחד , אני מבטיח לך. "
התעקש שיאל קירב אותה אליו ונישק אותה.
" בסדר , אני מסכימה שנהיה ביחד , אבל זה לא אומר שאני אתחיל
להיות אגואיסטית בגללך. הילדים גם חשובים בעבורי , לא רק אתה .
שיאל , ניפגש בסתר כל יום אך אהבתנו לא תמיד תהיה בסתר , אחרי
הכול נצטרך לעמוד מול הילדים ולספר להם שאנו זוג. סיכמנו?"
שאלה אביטל את שיאל.
" כן , סיכמנו. למען אהבתך אני מוכן לעשות הכול. ואביטל , אל
תשכחי שאני אוהב אותך, אוקיי?" הוא התקרב אליה ונשק לשפתיה.
" להתראות גם לך , שיאל . גם אני אוהבת אותך." השיבה אביטל
וצחקה לה.
ליבה של אביטל רקד בתוכה מרוב שמחה. היא ושיאל ביחד, מצד אחד
היא לא מפסיקה לחשוב על חורש. היא היתה נותנת הכול בשביל לראות
אותו חי ושלם אם היא היתה יכולה לעשות מעשה ולהשיב אותו לחיים.
" הו חורש , אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדייך!" אביטל מלמלה
לעצמה בעצב.
" הלוואי שהיית חוזר , היינו מנסים להיות ביחד ואז הייתי
מעריכה אותך יותר מקודם. אם הייתי יודעת , אך לא חשבתי בהיגיון
כשאני ואתה רבנו ולא ידעתי להעריך אותך היטב. חשבתי לעצמי שאתה
תחיה לנצח , ולא תעלם לי כך פתאום." המשיכה אביטל לדבר אל עצמה
בחצי לחש.
" למי אמרת שאת לא ידעת להעריך אותו היטב? ולמה את רוצה שהוא
יחזור? אני מניחה שאת מדברת על חורש, אביטל תגידי מה קורה לך
עם שיאל? את מאוהבת בו?" שאלה יובל בחוסר אימון ונעצה באביטל
מבט נוקב. אביטל הסתכלה בה בפליאה ולא הבינה מאיפה היא הביאה
את השאלה הזאת.
" יובל , ביני לבין שיאל לא קורה שום דבר. וחוץ מזה , את יודעת
שאני כל הזמן חושבת על חורש ולא יכולה להרשות לעצמי להיות עם
מישהו אחר. שיאל ואני רק ידידים , ולא יכול להיות שום דבר
בינינו שקשור לאהבה." הוסיפה אביטל בחריפות.
" אז איך זה שראיתי אותו הולך במסדרון והוא אמר לי שהוא יעשה
הכול רק להיות איתך , אביטל אל תעבדי עליי אני יודעת שאת איתו
ואתם ביחד. וזה מגעיל אותי לראות שאחרי שחורש ואת הייתם ביחד,
את ושיאל זוג למה את לא מכבדת את זיכרונו של חורש והולכת לך עם
מישהו אחר במקומו. זה לא לרוחי מה שאת עושה לחורש. ואני הולכת
מפה כי אני לא רוצה להיות בקשר עם מישהי לא שומרת אמונים לאחי
ושהיא הבטיחה שאחרי שהוא מת היא לא תהיה עם אף אחד." אמרה יובל
בחומרה והביטה באביטל במבט מלא בגועל.
" יובל , חכי שנייה . התכוונתי לספר לכם שאני ושיאל ביחד. לא
סיימנו לשוחח. אל תלכי." ניסתה אביטל לאחות את השיחה , אך יובל
לא רצתה לשמוע את קולה והיא ירדה במדרגות בעוד היא בוכה.
" מה אני אעשה? , אוח אלוהים! מה אני אעשה?" נאנחה אביטל
בייאוש וישבה על מיטתה.
" היי , אביטל! מה יש , בכית? " חורף ישב על ידה וחיבק אותה.
" לא חורף! מה פתאום שאני אבכה? היה לי יום רע?" היא ניסתה
לחייך אך היא לא הצליחה , חורף הסיט את שערה לאחור וליטף את
ידה שהונחה על ברכיו.
" שוב שיאל העליב אותך? את לא צריכה אחד כמוהו , לא נולדת כדי
לסבול ואני כאן כדי להבהיר לך זאת. אח שלי לא שווה אותך , הוא
בחור מסובך , את לא צריכה להיות איתו. נהיה ביחד , אני אוהב
אותך כי את יפה ומעולם לא פגשתי באישה טובה כמוך." חורף הביט
בה באהבה רבה , אביטל הביטה בעיניו הירוקות בלא חשש לחלוטין.
היא אחזה את ידו והוסיפה להביט בו כמה דקות ספורות.
" לא , אני לא בוכה בגלל שיאל . אני מודה מאוד על מילותיך
הכנות . אך זה לא יילך בינינו. אל תפגע ממני על כך." ניסתה
אביטל להבהיר בפניו , אך חורף השתיק אותה בידו.
" אביטל , אני מאוהב בך . ואני לא רוצה שתסבלי. שיאל לא מעריך
אותך כמו שמגיע לך. אני מעריך אותך על מה שאת. " הוסיף חורף
ללטף את שערותיה ואז קרב אותה אליו ונישק אותה.
" חורף , אני.. טוב , אם אתה רוצה שננסה . אני עדיין מאוד
מאוהבת בשיאל. אני צריכה טיפת זמן כדי לעכל שאנו ביחד." הבהירה
אביטל בכנות.
" אביטל , אני אוהב אותך. את לא צריכה את שיאל. הוא רק גרם לך
להתבלבל מאוד. ואני תמיד אהיה כאן בשבילך." אמר חורף ונישק
אותה שוב.
שיאל עבר במסדרון והתקדם בצעדים גדולים לעבר חדרה של אביטל ,
הוא פתח את הדלת לרווחה , וראה את השניים מתנשקים מול עיניו ,
ליבו נשבר למראה אביטל מנשקת את חורף.
" חורף שנייה.. אני לא רוצה לפגוע באף אחד , גם לא בשיאל. אתה
מאוד נחמד ולבבי כלפיי , אני לא יכולה לנצל אותך. " אמרה אביטל
ברגש. חורף התיישב לידה והניח את ידו על כתפה.
" אבל אני אוהב אותך , ואנחנו ביחד. תראי את מבולבלת וההרגשה
הזאת תעבור לך עם הזמן. אני מבין את מה שאת מרגישה בואי ננסה
אחרי הכול אני לא נהנה לראות אותך סובלת בגלל שיאל. הוא לא
מכבד אותך ואני רואה מהצד אך הוא מתייחס אלייך כאל סמרטוט רצפה
וקשה לי להסתכל עלייך ואני רואה שאת עם דמעות בעיניים כל פעם
שאת איתו. בסדר אביטל תסתכלי עליי בבקשה כשאני מדבר איתך,
בסדר?" אמר חורף בחצי חיוך ונשק לה.
" אני יודעת , חורף . תודה שאתה כאן בשבילי." אמרה אביטל.