אביטלו'ש פרק 11

אביטלו'ש- פרק 11
אביטל המשיכה להביט בו ושתקה. חורש כרע ברך בפניה וניסה לדובב
אותה, " מה יש, אביטל למה בכית?" שאל אך היא לא ענתה לו.
" כי שמעתי את כל השיחה שלכם במשרד. אמרת שאתה לא תוכל להיות
איתי כל עוד לא תשכח את מה שקרה להוריך. ואני לא אוכל להמשיך
להיות החברה שלך, אני מצטערת." אמרה אביטל בצער והלכה משם.
" אביטל , אל תלכי! איך היא שמעה את השיחה שלנו , איתן? איך זה
ייתכן דבר כזה?" אמר חורש בייאוש.
" מה משנה כבר איך? היא שמעה את כל השיחה הזאת , אביטל צודקת ,
היא לא תוכל להמשיך להיות החברה שלך . כל עוד לא תשכח את מה
שקרה להוריך." העיר איתן בחומרה.
" איבדתי אותה , אביטל לא רוצה להיות החברה שלי ובצדק. היא
פחדה שאני אחזור להתנהגות הקודמת שלי! למרות שאני אוהב אותה ,
קשה לי מאוד לוותר עליה. אני לא יכול להיות איתה בגלל הפחדים
הארורים שלי!" אמר חורש בתסכול.
" תירגע , אין מה לעשות , תצטרך ללמוד לשכוח אותה ולהמשיך
בחייך. לפעמים צריך לתת למי שאתה אוהב ללכת ולהשלים עם זה.
ובעניין אביטל אתה צריך לדעת שניסית ולא הצלחת , אין לך
הזדמנות שנייה בשבילך לתקן את מעשייך ולהיות איתה בכל מצב."
ניסה איתן לנחם אותו.
" תראה איתן , אני לא אוכל לשכוח אותה . היא נמצאת כבר בתוכי.
אני אוהב אותה , בחיי שאני אוהב אותה. היא כבר נהפכה להיות חלק
מחיי. חלק ממני . אבל אני לא אוכל להיות איתה , איך אני אפטר
מהפחדים האלה שחונקים אותי כל פעם מחדש. אם אני לא אוכל להיפטר
מהם, אביטל לא תרצה להיות איתי." חורש ענה בהרהור ונאנח.
" אני לא יודע מה להגיד לך , אתה נמצא בתווך ואין לך מושג איך
להמשיך , זו כבר בעיה שלך. ואתה חייב לחשוב לבד איך לפתור את
הבעיה שאתה נמצא בתוכה. אני לא אעזור לך להשתנות , זכור שזה
משהו שאתה תעבור אותו עם עצמך ותחשוב בהגיון בריא מה נראה הכי
נכון לעשות." חתם איתן והלך לדרכו.
חורש חזר למשרדו מיואש , והדליק את מערכת הסטריאו שלו כי הוא
רצה להאזין למוזיקה קלאסית. הוא הזיז את ידיו כאילו הוא היה
מנצח התזמורת בכבודו ובעצמו. מעיין ירד במדרגות והתקדם בצעדים
גדולים לעבר משרדו של אחיו חורש.
הוא פתח את הדלת לרווחה וכשראה את חורש מזיז את פלג גופו
העליון . הוא נרתע ממנו ונבהל ממנו.
" מה קורה חורש? הבאת את התזמורת איתך הביתה?" שאל מעיין והביט
בו במבט מוזר.
" אל תבלבל , מעיין , אני חובב מוזיקה קלאסית מטבעי. מאז
שההורים נהרגו לא העזתי לרקוד לפני שהתאונה קרתה , הייתי רוקד
לצלילי המוזיקה ולא מפסיק, אבל עכשיו אני מוכרח לפרוק את עצביי
כך אני שוכח את הכאב לרגע ורוקד." אמר חורש בלי קשיחות . הוא
פרק את עצביו כדי להשכיח את הכאב במקצת.
" אני מבין שאתה רוצה לשכוח את הכאב ולהמשיך הלאה, ולמרות
שההורים נהרגו אתה משתעשע עכשיו על חשבונם? אני לא מסוגל לחשוב
על אפשרות כזאת בכלל. זה לא עולה לי לראש. וכשאני עצוב , אני
מעדיף להיות עם עצמי בחדר ולא לשמוע מוזיקה . ומה שאתה עושה
כעת , לא מוצא חן בעיני וזהו." קרא מעיין בתוקפנות.
" מעיין , אל תתערב ואני יכול להאזין לכל מוזיקה שאני בוחר
בעצמי בלי להיוועץ בכם, אני האח הבכור שלך ותיזהר איך שאתה
מדבר איתי, בסדר? תכיר תודה בכך שאתה פה בבית אם לא היית יכול
לחזור מיד ועכשיו לאמריקה הלטינית . ולא הייתי מהסס לעשות זאת.
בלעדיי , לא היית מגיע לשום מקום ובוא נודה באמת שמאז שהיו לך
את הניסיונות שכמעט איבדת עצמך לדעת. לא מצאת לנכון לבוא
ולשוחח איתי על רגשותיך ולשפוך את ליבך בפניי." אמר חורש
בקשיחות.
" לא היה עם מי לדבר!" השיב מעיין אש על דבריו של אחיו , "
וכשכמעט גססתי למוות , מי היה איתי ולצידי בכל השעות הקשות
והגורליות כשכמעט יכולתי למות ? ספיר נתן לי יד והיה איתי ,
והוא היחיד שמבין לליבי ומכיוון שהוא עזר לי רק עליו אני סומך.
עלייך אני לא אוכל לסמוך , סלח לי שאני אומר לך את זה , אולי
זה לא נכון מה שאני אומר! אבל אני מרגיש שמאז שהורים נהרגו
בתאונת המטוס התרחקת מאיתנו משמעותית." אמר מעיין ברגש.
" לא ידעתי שאתה מרגיש ככה , למה אתה אומר לי את מה שקרה לך רק
עכשיו?" לא הבין חורש. " תמיד חשבתי שטוב לך ואתה עושה חיים שם
באמריקה הלטינית , ושאתה עם אחיך ספיר ואתם ביחד. אבל לא חשבתי
שהיה לך כל כך קשה ושתחזור עם חוויות קשות ולא פשוטות . אני
מבין את מה שאתה אומר ואני מתפלא איך אתה שמרת את כל מה שקרה
לך בתוכך? " התפלא חורש ולא הבין למה מעיין התכוון כשהוא אמר
כשהוא היה בחברת אחיו ספיר באמריקה הלטינית.
" יש לי חדשות רעות בשבילך , חשבת לא נכון ותחשוב שוב בפעם
הבאה איך אתה בעצמך מרחיק ממך אנשים שבאמת זקוקים לך ורוצים
שתכוון אותם לדרך הטובה והישרה , אל תתטיף לי על מה שאני לא
הייתי צריך לעשות כי עובדה שבחיים הכול לא צבוע בוורוד , ולא
הכול נראה נוצץ וזוהר. כי העובדות בשטח מראות שאתה לא תמיד
נמצא במרכז העניינים , ואני לידיעתך מכיר את עצמי מכף רגל עד
ראש. ברוך השם התגברתי אבל אתה , עדיין תוהה בדרך חשוכה ואפלה
ללא אור וללא דרך." ביקר אותו מעיין. חורש שלח אליו מבט תמה
ולא היה לו מה לומר.