מה רע בלהיות עצמך?! פרק 35

*פלאשבק*

"אבא" צעקתי שמחה ורצתי לאבא שלי. קפצתי עליו וישבתי על הרגלים שלו.
"רוני דויד שבו אנחנו צריכים לספר לכם משהו" אבא אמר ברצינות והושיב אותי לידו כשאמא ודוד מולנו.
"דוידי רונילה" אמא התחילה לדבר בקולה הרך והסתכלה עלינו
"אני ואבא החלטנו להתגרש" היא אמרה והפצצה נפלה עליי הרגשתי שכל עולמי חרב עלי אפילו שהייתי בת 11 ציפיתי לזה בגלל הצעקות אבל אף פעם לא חשבתי שהם יעשו את זה.
"אני לא מאמין שאתם עושים את זה!!" דויד צעק עליהם
"דויד תרגע" אמא התחילה להגיד אך דויד קטע אותה
"אל תגידי לי להירגע! אתם פשוט נוראיים וחושבים רק על עצמכם!" הוא צעק עליהם ורץ לחדר שלו. אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שראיתי את דויד ככה על סף דמעות אבל אני יודעת שהוא לא יבכה מול אנשים. הסתכלתי על אמא ואבא וראיתי שהם חסרי אונים.
"זה בסדר" אמרתי להם
"מה?!" הם שאלו המומים
"אני מקבלת את זה הכי טוב שתחיו בנפרד ולא תפדעו בי ובדויד עם הצעקות והריבים שלכם כל הזמן" אמרתי להם וקמתי מליד אבא מחזיקה לו את היד והחזקתי גם לאמא.
"אני בטוחה שאתם יודעים מה אתם עושים וזה רק לטובתנו" אמרתי ואמא התחילה לבכות ולחבק אותי חזק הסתכלתי על אבא וראיתי אותו גם מנגב כמה דמעות. זאת הפעם הראשונה שראיתי את אמא ואבא בוכים.
"אל תבכו" אמרתי להם
"זה משמחה שיש לנו ילדה מדהימה כמוך!" אמא אמרה ונישקה אותי על המצח. אחרי כמה דקות השתיררתי מהחיבוק של אמא והלכתי לחדר של דויד פתחתי קצת את הדלת וראיתי אותו בוכה בפינה של החדר. בשקט נכנסתי לחדר וישבתי לידו מחבקת אותו חזק
"הכל יהיה טוב" אמרתי לו וניגבתי את הדמעות שלו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהתנהגתי בוגרת כל כך ודאגתי לכולם אהבתי את התחושה הזאת ואני ככה מאז.
*סוף פלאשבק*

"היי" בן אמר שמח ונכנס לחדר שלי
"היי" עניתי לו שמחה והוא ישב לידי במיטה והתקרב לנשק אותי אבל אני הזזתי את הראש.
"מה יש?" הוא שאל
"אתה זוכר משהו מאתמול?" שאלתי אותו
"רק ששתי הרבה" הוא אמר מבולבל קצת
"אני יודעת סיפרת לי" אמרתי לו
"סיפרתי לך מה?" הוא שאל
"ש.. שאתה גיי" אמרתי לו קמת מהססת והוא היה המום וקם במהירות מהמיטה שלי
"זה בסדר אני מקבלת אותך" אמרתי וקמתי במהירות מהמיטה אחריו מחזיקה לו את היד
"אני חא מאמין לא סיפרתי את זה לאף אחד" הוא אמר
"חוץ ממני" אמרתי לו
"יש לי שאלה" אמרתי לו
"אני באמת מצטער שניצלתי אותך ככה זה פשוט אבא שלי חשד ורציתי להראות לו שלא" הוא אמר במהירות
"כן את זה אמרת לי כבר" אמרתי לו
"אז מה השאלה?" הוא שאל
"למה אתה לא מספר לאבא שלך?" שאלתי אותו
"כי הוא יעיף אותי מהבית" הוא אמר
"אל תהיה כל כך בטוח. הוא לא יעשה את זה הוא עדיין אבא שלך" אמרתי לו
"כן אבל את לא מכירה אותו הוא שונא כל דבר שזה לא לפי מה שהוא רוצה" הוא אמר
"ומה הוא רוצה?" שאלתי
"גבר שינהל את העסק אחרי שהוא ימות" הוא אמר בביטחון מעצבן שכזה אוח! להרביץ לו!!
"אבל אין הקשר בין זה לזה. נראה לי שאתה פשוט מפחד לספר לו כי אתה לא בטוח מה יקרה" אמרתי לו
"וזאת סיבה מספיק טובה ללמה לא לספר" הוא אמר
"אם אתה רוצה אני אבוא איתך" אמרתי לו
"לא אם אני אעשה את זה אני אעשה את זה לבד כשזה רק המשפחה" הוא אמר
"טוב בסדר" אמרתי
"אבל תודה בכל מקרה" הוא אמר וחיבק אותי
"רוני!" אבא קרא לי ונכנס לחדר
"אני מפריע למשהו?" אבא שאל
"לא זה בסדר אני במילא בדרך החוצה" בן אמר והלך
"כן אבא?" שאלתי אותו
"היום אני רוצה שתהיה נוחכת בארוחת ערב אני רוצה להכיר לך מישהי" הוא אמר
"שווה?" שאלתי
"רוני!!" אבא אמר בעצבים והיה נבוך קצת
"בסך הכל רציתי לדעת אם אבא שלי יוצא עם מישהי כוסית!" אמרתי מתגוננת
"פשוט תהיה מוכנה ב8 בערב" הוא אמר
"טוב נו" אמרתי ונשכבתי על המיטה.

"רוני רדי למטה האורחים עוד שניה פה!" אבא צעק
"שניה אתה רוצה שהםם יראו שהבת שלך כונפה!" צעקתי לו והסתכלתי על עצמי בפעם האחרונה במראה. לבשתי גופיה וורודה גינס כחול כהה עם קרעים ונעלתי נעלי עקב וורודות מתאימות לגופיה. השיער היהמונח על כתפי השמאלית התאפרתי באיפור עדין אבל ויפה. השפרצתי קצת בושם וירדתי למטה
"זהו סיימתי להתארגן" אמרתי לו נאנחת והוא הסתכל עליי כאילו אני חייזר
"אבא מה עם האורחים?" שאלתי אותו
"וואו את יפה ילדה שלי" אבא אמר ובדיוק היה צלצול בדלת שהציל אותי עקפתי את אבא וניגשתי לדלת
"שלום!" אמרתי ולחצתי לאורחים את היד. בהתחלה נכנסה אישה גבוהה נראית בשנות ה30 לחייה ונראית טוב מאוד. אחריה נכנסו ילדה שנראית בגילי ועוד שתי ילדים בן ובת תאומים בני 11 בערך.
"רוני תכירי דנה אשלי רן ואמילי" אבא אמר והציג בפני האורחים לפי הסדר שהם נכנסו.
"היי" אמרתי וחייכתי חיוך גדול.
"בואו שב תאכלו" אבא אמר וישבנו כולנו בזמן הארוחה יצא לי לדבר קצת עם הילדים להכיר את אשתי הילדה שבגילי ושתינו נולדנו בדיוק באותו יום ועוד מעט שתינו בנות 17. גם את דנה הכרתי יותר הבנתי שהיא בת 38 והיא מנהלת חנות של אדידס. אישה חכמה למדה כלכלה ומנהל עסקים.
"אוקיי אשלי רוני רן ואמילי יש לנו משהו לספר לכם" דנה אמרה
"אני ודנה נשואים ועומדים להתחתן" אבא אמר והם החזיקו ידיים ודנה מראה את הטבעת שעל האצבע שלה. היה לי קצת קשה לעכל את זה אבל ראיתי עד כמה שהם שמחים אני לא אהרוס להם את זה.
"יואו מזל טוב אני ממש שמחה בשבילכם" אמרתי וחייכתי חיוך מזיוף ענק.
"רגע רגע אז זה הופך אותי ואת אשלי לצאומות?" שאלתי
"מה? אבא ודנה שאלו
"אני ורוני נולדנו באותו יום ואנחנו עכשיו אחיות גם" אשלי אמרה
"כנראה שכן!" הם אמרו וכולם צחקו.
"ויש לנו עוד הודעה" דנה קמה ואמרה ואבא הסתכל עליה לא מבין
"אני בהריון" היא אמרה והניחה יד על הבטן שלה. הצעקות שמחה הפעם היו הרבה יותר חזקות.
אולי הם באמת חמודים ביחד אבל איך אני אספר לאמא שאבא מתחנן להתחתן עם מישהי ועוד היא בהריון. אפילו שהם נפרדו זה עדיין פצצה!. איך כל הדברים האלה נופלים עליי אני עדיין ילדה!!