בלתי נישכחים פרק 1

״ את שומעת את זה ?״ שאל אותי רוסלן במבט מודאג , ״כן , מה יש כאן?״ שאלתי , היתבוננתי מסביב ליסרוק את המקום לקבל תמונת מצב , אנחנו על יאכטה גדולה שמיסביבה מיתפרס ים רגוע וכחול ובדיוק עכשיו יש שקיעה שנותנת גוון כתום ורוד לשמיים כאילו השקיעה צובעת את השמים לצבעים של
הלילה .
אבל הרעש הזה עדיין הפריע לי , הרעש הזה מוכר הוא כמו קומקום שמחמם מים אבל הקול הזה יותר נמוך כמעט ולא שומעים אותו אבל הוא עדיין שם .
אני ורוסלן הולכים בעיקבות הרעש וכבר מתחיל לרדת הלילה והרעש מיתעצם ככול שאנחנו יורדים לקומה התחתונה של היאכטה .״ אני מפחדת ״ אמרתי לו ״ומה אם הרעש הזה הוא לא סתם רעש ,אלא מנוע שיתפוץ ויפוצץ את כל הסירה איתו ?״ רוסלן צחק הוא היה ניראה כל כך רגוע ״ את מצחיקה אותי אלין את רואה יותר מידי סירטי אקשן ״הוא צחק שוב והצחוק שלו היה כל כך מזמין שלאחר זמן קצר היצטרפתי ליצחוק איתו .
דרך החלון התקוע על הקיר כמו תמונה ראיתי סופה חזקה מיתחוללת , קראתי לרוסלן שיראה ושירגיע אותי עם המבט המרגיע שלו אבל בימקום תפס מבט לחוץ שהלחיץ אותי יותר .״מה לעשות ?!״ שאלתי בקול צפצפני ״תרגעי ״הוא אמר לי בקול רגוע והיסתכל עליי והחזיר לעצמו את המבט הרגוע ״בואי נעיר את אבא שלי ואת אבא שלך ומשם ניראה ״.
הסירה התחילה להיטלטל מעט אבל עדיין הרגישו את זה .
רצתי לחדר של אבא שלי , הוא ישן לא ממש רציתי להעיר אותו אבל אין ברירה .״ אבא אבא קום אנחנו צריכים לקחת פיקוד על היאכטה יש סערה חזקה בחוץ !״ צעקתי ,אבא שלי קם ולרגע היה לו מבט מבולבל והוא היסתכל בחלון ומייד חזר הפרצוף הרציני שתמיד היה לו ,ולשם שינוי הודתי על כך . ״ אלין תרגעי ,רוסלן העיר את רועי?״ שאל בזמן שלבש את חולצתו הכתומה שאמא שלי קנתה לו ליפני הנסיעה שלנו ביאכטה , ״ כן אנחנו היתפצלנו לשני החדרים כדי להעיר אותכם וליראות מה לעשות ״.
רצנו לעבר המיזדרון האור התחיל להבהב ונידלקו מנורות ביטחון . אבא שלי ורועי(אבא של רוסלן) ניפגשו לייד החדר שלי בסוף המיסדרון לייד מדרגות המובילות לסיפון .״ רועי צריך לעשות את מה שתירגלנו ״ ורועי הינהן בהסכמה (כניראה כשהם שמעו את הרעש הם הבינו משהו) אבל אני לא הבנתי במה מדובר וכשהיסתכלתי על רוסלן הבנתי שאני לא היחידה . הם הוציאו סירות הצלה מצידי הסיפון שמו אוכל מים אקדח זיקוקים שיורים בעת צרה , שמו כמה שמיכות אבל מחומר כמו של מעילים לא נעימים הביאו לנו שתי מציות ואבא שלי נתן לי גם ערכת
עזרה ראשונה אני ורוסלן היינו מבולבלים .
״ אנחנו נבוא בעוד רגע בסדר ? אנחנו רק קוראים לעזרה של כוחות הצלה ונחזור ,בינתיים רועי יוריד אתכם בעדינות לים ותבטיחו שלא תפסיקו להחזיק אחד בשני ובסירה עד שהסערה לא תפסיק !״ אבא שלי אמר לי בקול חד משמעי ועמוק ״בסדר מבטיחים ״ אמרנו ביחד . ובידיוק כמו שאבי אמר רועי הוריד אותנו בעדינות לים והוא היה סוער מאוד אבל החזקנו חזק אחד בשני ובסירה .
היתרחקנו מהסירה יותר מדיי ולא ראינו ביגלל הגלים הגבוהים את הסירה אבל לאחר כמה שניות שמענו פיצוץ ואש עלתה לשמיים הצבועים בשחור ועשן אפור יצא ממקום הפיצוץ .