התאהבתי בחיה 2 פרק 14

"האיחוד צריך להתקיים עד סוף חודש אפריל…"
"ואם לא?"
"אמיל רוצה שנתאחד עם הלהקה הדרומית .."
"אלכס…" זלגה דמעה ללילי
"אני לא בטוחה שאני מוכנה לזה…"
"מה זאת אומרת לא מוכנה לזה?" הרמתי טיפה את הקול
"זוכר שאמרתי.."
"אמרת מה?"
"שאני … אני.. לוקחת שיעורים בדרמהה" היא קמה וצחקה עליי
רציתי לחנוק אותה
"לילי זה לא מצחיק בחיים שלך אל תעשי את זה יותר! בחיים"
"שיוואו איזה לחץ.."
"נכון אני בלחץ אולי כי החיים של כל הלהקה שלי תלויים בזה!"

נקודת מבטה של לילי~
הוא היה עצבני כשעבדתי עליו , אבל מדי פעם צריך לצחוק !
חזרתי הביתה והסתכלתי בווצאפ
שוב אין שיחות..
כמובן ששום דבר לא השתנה מאז שסיימתי יב
אף אחד עדיין לא מתייחס אליי
לא מדבר איתי
הכל כרגיל..
הדלקתי את הטלוויזיה וראיתי איזה סרט נחמד…
השתעממתי פתאום שוב נזכרתי איזה משעמם זה להיות אני…
קיבלתי שיחת טלפון
עניתי
"הלו" שאלתי
"עשית טוב שחזרת" נשמע קול צרוד מקו הטלפון
"מי זה?" שאלתי בחשדנות
"טוב כבר לא אכפת לי לענות לך… קוראים לי סול"
"מי אתה?"
"אני האלפא של הלהקה הדרומית וכמו שאני יודע את עומדת להיות האלפא של הלהקה הצפונית."
"נכון"
"את רוצה להיפגש? את יודעת למקרה שהאיחוד שלכם לא יצליח.." קולו נשמע חשוד
"איפה?"
"בואי לחלק הדרומי של היער זאת הטריטוריה שלנו אני לא יהיה פגיע אם אני אהיה אצלכם אני נחשב לפולש.."
"אז איך זה מבדיל אותי מלהיות אצלכם?"
"זה לא, אבל אני אלפא.."
נהמתי והשיניים שלי התחדדו
"נתראה ב3" אמר וניתק
למה הכנסתי את עצמי?
טוב לילי תנשמי עמוק… את אלפא בדם ואת חזקה, תנשמי..!
הגיעה השעה עשרה לשלוש הפכתי לזאבה ביער ורצתי לכיוון הדרומי של היער
כשרצתי רואים את העונות משתנות ומגיע הסתיו העלים נהיים בגוון אדמדם כתום ונושרים.
השמיים בגוון של אפור ותכלת עם טיפה ענני גשם.
כשרצתי הרבה הבנתי שהיער גדול ולא סתם הוא מחולק לשלוש להקות.
נשמע יותר הגיוני שיהיו ארבע אבל החלטתי לא להתעסק בזה ולהישאר מרוכזת.
הגעתי , אני מריחה ריחות של זאבים לא מוכרים, הם אולי לא קרובים אבל הם עדיין מהווים איום כלפי.
רצתי והסתכלתי קדימה.
ראיתי באופק נער בגילי התקרבתי עוד קצת הוא היה בגילי הרחתי את הריח הסתווי שלו מתנופף באוויר כמו העלים של הסתיו.
הוא היה גבוה ממני, עיניים תכולות בהירות, שיער שטני בהיר והוא היה בלי חולצה.
גופו היה מחוטב עם קוביות מושכות בבטן, וידיו נשאו שרירים בגודל סביר וראו שהוא חזק.
עצרתי חצי מטר לפני והוא בהה בי.
"וואוו" הוא נשמע מתפלא
"אמרו לי שאת מיוחדת אבל לא אמרו שאת לבנה.."
למה הוא מתכוון כשהוא אומר מיוחדת?
"אני מתכוון לזה שיש לך דברים שסלנים אחרים אין."
אה כן.. קורא מחשבות.
אבל עדיין לא הבנתי למה הוא מתכוון.
לא העזתי לעבור לטריטוריה שלהם.
הייתי ממנו חצי מטר וקו בלתי נראה שמפריד בינינו אולי לא רואים אותו אבל הוא הקו הכי חשוב שיש.
הקו שמסמל את הטרטוריות בין הלהקות.
"עדיין לא סומכת עליי…"
נהמתי וחדדתי שיניים.
ראיתי פרווה אפרפרה לבנה מציצה מאחורי שיח יחסית גדול
הפכתי לבת אדם אבל עדיין נשארתי אצלנו
"אני רואה שאתה גם לא סומך עליי" אמרתי והפנתי את מבטי לזאב
הוא הסתובב וראה את הזאב הדרוך לתקיפה
"ג'ייד" הוא שרק בחוזקה ואוזניו של זאב עלו כלפי מעלה לכיוון סול וכך גם מבטו
"לך ללהקה, זה בסדר." הזאב פתח בריצה לעבר העצים.
"אני עדיין לא סומכת עליך, אני לא מכירה אותך בכלל"
"טוב אז אם את לא סומכת עלי למה רצת עד לפה?"
לא ידעתי מה לענות הרגשתי עקצוצים בגרון ולא עניתי
השמטתי את המבט לעבר האדמה.
"הבנתי.. עכשיו את מוכנה לבוא?" אמר והסתכל לעבר שטח פתוח ויבש ללא עצים. כיאילו היער פשוט נחתך.
באי חשק עברתי לטריטוריה שלהם. זה הרגיש כמו בגידה…
תגובות ממשיכה(-;