הכול בזכות מבחן פרק ד

הלכנו לכיוון הים אני וטל,היה שקט שלא רצינו להפר ,בראשי עברו מחשבות רבות רובם על ריצה בים ועל העיניים שלו של טל. אחרי שניות שרק הרגישו ארכות של שקט טל חייך ואמר "גם לך בא לרוץ בים נכון.." חייכתי חיוך שהיה מופנה אליו למרות שהמשכתי להסתכל קדימה והנהנתי. החיוך לא הספיק לרדת והרגשתי יד חמה אוחזת בשלי ומושכת אותי הסתכלי אל טל והוא חייך "תסמכי אלי,אני חייב להראות לך מקום מיוחד "החזרתי מבט בוטח ומסתורי לעיניים האלו שהחזירו לי אותו מבט רק שבהם היה גם חום, חום שלא הצלחתי לפענח "אם תבטיח לי שאני אוכל לרוץ,תמיד" עניתי לו והוא חייך ומשך אותי אחריו רץ ריצה קלה ומלאה בהתרגשות לא מובנת. אחרי שלוש דקות ריצה ראינו באופק בית עץ נטוש אבל יפיפה טל האט הביט בי במבט וחיוך שהצליחו להמיס,לשגע ולבלבל אותי ביחד והתחיל ללכת באיטיות לכיוון הצריף כשידו עדין אוחזת בשלי..
הוא התקדם לדלת מושך אותי אחריו כשריח הים ממלא את כולי והעיניים שלטל נדמות לי לים היפה שראיתי בחיי. הוא הוציא מהצד מפתח ופתח את הדלת בעזרת מנעול קטן סודי ,מסתובב אלי ומחייך חיוך קטן "קחי,תשימי אותו בתוך העציץ הקטן שם..,הוא אמר ומלמל לעצמו "נראה לי שזה עומד להפוך למקום של שנינו ולא רק שלי" הוא חשב שלא שמעתי אבל שמעתי וחייכתי,חייכתי מפנים.
נכנסו פנימה לבית החוף הקטן שלנו,של טל והחיוך שוב חזר לפני הכי אמיתי שאפשר ולא ירד. בפנים היה שק אגרוף גדול ושחור שכל כך התאים לי לאופי של טל, תיארתי לעצמי שהוא פורק בעזרתו המון,בצד הייתה מיטת עץ יפיפה מוצעת מצעים בגווני כחול ובצידה גלשן וגיטרה בפינה הרחוקה יותר.מערכת סטראו פשוטה מוקמה שם וארון עץ קטן עם קצת בגדים.הצריף כולו היה מלא בתמונות שונות בעיקר של נוף ועוד תמונה גדולה על הקיר של ילד גולש,של טל,"הם של אחי,גם את זו שעל הקיר הוא צייר זה היה המקום של שנינו לפני שהוא נסע." הוא אמר ולמראה פני המבולבלות המשיך "הוא נסע לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה,את לא מבינה כמה אני מתגעגע" חייכתי "הם מדהימות,רואים שיש לכם קשר מיוחד" עניתי בכנות וטל חיך אלי חיוך חמים חופן שוב את ידי בידו.פתאום הרגשתי משיכה לא מוסברת לאזור מסוים,התקדמתי וראיתי מראה גדולה ומעקה, טל הביט בי ובלי שידבר הבנתי שהמקום היה פעם סטודיו ריקוד."תרקדי" טל אמר והפעיל את המערכת,כל כך רציתי אבל לא הייתי בטוחה איך אני ארקוד שם?איתו?
"רונה אני מבטיח לא להפריע,תרקדי את צריכה את זה כמו שאני צריך גלישה ואגרוף" הוא חייך במבט הזה שלו ,הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליו ראיתי שההוא הפעיל את השיר ונחפתי למנגינה, כמו קסם השיר שהתנגן היה אחת השירים האהובים עלי שכל מילה ותו בו דייקה לתוך תוכי,השיר תביני של אורי שכיב.
רקדתי רקדתי כאילו אני בעולם אחר הסחפתי לתנועות שחיתי ברגשות והבנתי כמה הנוכחות של טל מחזקת אותי גם בריקוד.