בת הים והנסיך-11

ימים שלמים העבירה בתולת הים ליד קברו של הנסיך.
״שברתי לך את הלב וזה גרם למותך..״היא האשימה את עצמה.
מזילה דמעות.כשויקטוריה מביטה בה.
באותו רגע,היא הבינה כי דניאל מעולם לא אהב אותה אלא.את שייאן.
כשלפתע,חשה שייאן יד חמימה נוגעת בה.
היא סובבה את ראשה וראתה את..דניאל!
״אני חולמת?״היא שאלה אותו.
״לא..״הוא הושיט ידו לפנייה.
כולו מוקף אור יקרות.זוהר ויפה כל כך.עם שתי כנפיים צחות כשלג.
״״צימחת לך כנפיים..״ היא מחתה את דמעותיה כשהוא מתקרב אליה.
״אני מלאך..״הוא אמר.
״מדוע אתה כאן?שלחו אותך להגן ולשמור עליי?״היא שאלה.
״..לא,אהובה שלי.באתי אלייך כי ליבי משך אותי לכאן..״הוא ענה,כשליבו מתכווץ בכאב בקרבו למראה דמעותיה. זה הפריע לו .
״ליבך?״היא שאלה,עדיין אינה מאמינה שהוא עומד לידה בדמות מלאך יפיפה.
״אני חולם להתעורר לצידך כל בוקר..״הוא לחש,נושך את שפתיו.
שייאן הביטה בו,מחייכת אליו חיוך אוהב.
ידו אט אט נאחזת בידה והוא מביט בה בלב שותת דם.
הלב המלאכי שלו הלם בחוזקה.
הוא רצה לקחת אותה רחוק מכאן,על כנפיי המלאך שלו.
״אני לא מוותר עלייך בשום פנים ואופן.״הוא הציב עובדה בפנייה..״אנחנו יכולים להיות ביחד אם נרצה בכך.הכל אפשרי,שייאן.״הוא אמר לה בעיניים בורקות.
כל כך מאמין באהבה.
מחבק אותה,בכנפיים הגדולות שלו.
״דניאל..״היא אמרה,מביטה בו במבט המום.
״..אני אוהב אותך..״הוא אמר,נוגע בשפתיה וחותם אותן בנשיקה.ענוגה.