איך התאהבתי דווקא בו?

זה התחיל בתחילת השנה, היינו ידידים ממש טובים
דיברנו כל הזמן הגנו אחד על השני ותמיד לא משנה מה ידעתי שהוא יהיה לצידי
היינו מדברי ביחד כל ההפסקות מספרי סודות אחד לשני
עד שלאט לאט התאהבתי בו לא הפסקתי להסתכל עליו לרגע, כל מילה שלו הקסימה אותי.
עד שפתאום נהפכו לחברים
במשך חודשיים וחצי לא זזנו אחד מהשני היינו ביחד כל הזמן מתחבקים מתנשקים
הרגשתי בעננים, סוף סוף הבנתי מה זה להתאהב ועל מה כולם מדברים, הייתי כל כך מאוהבת שלא שמתי לב שהוא מתרחק ממני לאט לאט הוא כבר לא ענה לי להודעות, הוא לא ישב לדבר איתי בהפסקות, כבר לא עניין אותו אם אני עצובה או כועסת או פגועה.
כל הודעת שקיבלתי תמיד חשבתי שזה ממנו ותמיד התאכזבתי…
עד שיום אחד הוא שלח לי הודעה: 'אני צריך להגיד לך משהו מחר…'
חשבתי שסוף סוף הוא יצטער על כך שהתרחק ממני חשבתי שסוף סוף הוא יגיד לי שהוא אוהב אותי אחרי חודש שלא שמעתי ממנו את המילים האלה.
למחרת בהפסקה יצאנו החוצה, אני ישבתי על הספסל והוא עמד הוא לא הסתכל לי בעניים.
הסתכלתי עליו במבט של תתחיל לדבר… ופתאום הוא אמר את זה את השתי מילים האלה שפחדתי שהוא יגיד, שהדחקתי את המחשבות שלי למרות שידעתי שזה מה שהולך לקרות, 'אנחנו נפרדים' הוא אמר
באותה שנייה הרגשתי איך הלב שלי נשבר לחתיכות קטנות איך הדמעות עומדות לפרוץ לי מהעניים ואיך שסוף סוף התאהבתי במישהו והוא שובר לי את הלב
הרגשתי עצב כבד ואכזבה אבל לא בכיתי מולו נשארתי חזקה פשוט קמתי והלכתי, לקחתי את התיק שלי וחזרתי הביתה.
כל הדרך הביתה לא בכיתי הייתי מופתעת עוד לא עיקלתי את זה שזהו זה נגמר שאין יותר חיבוקים בבוקר אין יותר על מי לסמוך אין יותר על מי להסתכל אין יותר את ההרגשה הזאת של הפרפרים בבטן כל פעם שאנחנו מתנשקים… הגעתי הביתה ופשוט נשכבתי על הריצפה והתחלתי לבכות לא הפסקתי לבכות.
היום אחרי חודש מאז הפרידה אני לא מפסיקה לחשוב עליו, למרות שבבית ספר הוא תמיד משפיל אותי ומרביץ לי ומציק לי אני עדיין אוהבת אותו למרות הכל, וחברות שלי לא מבינות איך אני מסוגלת לאהוב מישהו שמשפיל אותי כל הזמן ושמציק לי,
באותו רגע שהן אומרות לי את זה אני פשוט שותקת וחושבת שהן לא הרגישו אף פעם מזה אהבה אמיתית ואיך זה לאהוב מישהו ללא גבולות…