~הזדמנות אחרונה פרק 6~

איך שפתחתי את העיניים בבוקר למחרת ראיתי את מאי עומדת לה ומסתכלת עלי.
" בוקר טוב " היא אמרה וחייכה
" מה השעה?" שאלתי בעייפות
" שש בבוקר " היא ענתה
" מה את עושה פה בשש בבוקר"? צעקתי
" מעירה אותך כאילו " היא אמרה .
"אוקי וחוץ מזה ?" שאלתי
" את לא מבינה מה קרה " היא אמרה והתיישבה לי על המיטה והמשיכה
" אתמול בלילה ראיתי את "הצלצול" , לא נרדמתי כל הלילה"
" בשביל זה הערת אותי " לקחתי את השמיכה ושמתי אותה מעל הראש .
" טוב נו מה את רוצה זה מפחיד " היא אמרה
"רגע, מי הכניס אותך?" שאלתי
"אמא שלך היא בדיוק עשתה יוגה" היא אמרה וחייכה.
יותר מאוחר התחלנו להתארגן לבית ספר .
כשנכנסנו לכיתה התיישבנו עם ליטל ונדיה ודיברנו
אחרי חמש דקות של שיחה , קפצה נדיה ואמרה " נוי בואי איתי רגע לשירותים "
קמתי והלכתי איתה
" אני חייבת לספר לך משהו , אני לא יכולה להחזיק את זה יותר בבטן " אמרה נדיה.
" מה קרה נדיה?"
והיא התחילה לספר לי, היא סיפרה לי על כל מה שהיה עם סבס על איך שזה התחיל והמשיך ועל אך שהוא לא מספר כלום לנעמה ועל כמה שזה כואב לה.
היא סיפרה לי שהיא ממש מאוהבת בו ולא יודעת מה לעשות .
לא ידעתי מה להגיד פשוט חיבקתי אותה וסיפרתי לה ששמעתי את השיחה שלהם , וכמה שאני מצטערת שהקשבתי אבל זה לא הזיז לה היא הייתה ממש שבורה .
אני חושבת שדווקא היא שמחה ששמעתי את השיחה ושככה אני יוכל להבין אותה יותר.
סבס התקרב אלינו והיא מיד ניגבה את הדמות הקטנות שירדו לה , ולחשה לי בשקט לא לספר על זה לאף אחד גם לא למאי וליטל.
" מה קורה"? שאל סבס
"הכל מעולה " אמרה נדיה ומשכה אותי בחזרה לכיתה .
וסבס נשאר לעמוד, ולא הבין מה קרה.
בהפסקה נשארתי בכיתה וחשבתי על נדיה .
פתאום ניב הגיע התיישב לידי ואמר " תודה שעזרת לי להשלים עם רון "
" בכיף " עניתי , אני מוכנה לעשות בשבילך הכל, אמרתי בלב
"תגידי נוי בא לך לבוא איתי לסרט מתישהו ?" הוא שאל
פתאום הפסקתי לנשום, הגוף שלי התחיל לרעוד רציתי לצרוח , אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה .
" נו רוצה?" הוא שאל וחייך
ואני פשוט הזזתי את הראש בצורה שמראה על כן וזהו.
" סבבה , אז נדבר " הוא אמר והלך .
שהוא יצא חייכתי חיוך מאוזן לאוזן כל כך שמחתי וסופסוף חשבתי שהולך לקרות מה שתמיד חלמתי עליו , שאני וניב נהיה ביחד.
מאי נכסה לכיתה ושאלה " מה את כולך חייכנית? ."
סיפרתי לה הכל והיא התרגשה בדיוק כמוני .
" ברור לך שאת הולכת איתו לסרט בהקדם " היא אמרה
" אני לא הולכת להגיד לו כלום , אני אחכה שהוא יפנה אלי "
נדיה נעמדה ליד הלוקר שלה והכניסה ספרים
"את מתחמקת ממני? " שאל סבס
" כן " היא ענתה ובאה ללכת הוא תפס לה את היד ואמר " נו די נדיה תפסקי"
" אמרתי לך שעד שלא תספר לנעמה אני לא רוצה קשר איתך"
" חשבתי שאת אוהבת אותי " הוא אמר
"בדיוק בגלל זה , אתה רק פוגע בי "
" טוב אבל מה את רוצה שאני יעשה?" הוא שאל בכעס
"שתספר לה " היא צעקה וכל הספרים נפלו לה " שיט " היא אמרה " אתה רואה ?, אתה עושה רק צרות , צא לי מהחיים כבר, נו לך ".
סבס דפק עם היד על הלוקרים והלך .
נדיה התחילה לבכות , הוא פשוט שובר לה את הלב.
סבס יצא על עבר החצר ונתקל בנעמה
" מאמי " היא אמרה וחיבקה אותו
" מה קרה מתוק? קרה משהו "?
" לא סתם עזבי " הוא אמרה והמשיך ללכת
"אהה סליחה , מה אתה הולך ?" היא שאלה
" די נעמה אני עייף , אני הולך לבקש מאבא שלי שישחרר אותי מבית ספר"
" סבס למרות שהוא אבא שלך הוא גם המנהל הוא לא ירשה לך " היא אמרה
" אני אדבר איתו " הוא אמר והלך.
ליטל ואלעד ישבו בחוץ מחובקים
"אני חושבת שמשהו עובר על נדיה " אמרה ליטל
" כן היא באמת נראית קצת עצובה "
"אולי זה בגלל שהיא צריכה אהבה" אמרה ליטל
"כן בטח" אמר אלעד וצחק .
" אתה יכול להבטיח לי משהו? " היא שאלה
" כן מה "?
" שלא תעזוב אותי בחיים "
"איך הגעת לזה עכשיו?" הוא שאל
" מזה משנה תבטיח לי ".
" אני לא יכול להבטיח דבר כזה"
ליטל השתחררה מהחיבוק ושאלה " למה?"
" כי אי אפשר לדעת מה יהיה" הוא ענה
" אתה אוהב אותי?" היא שאלה
" ברור שכן , אבל מה הקשר ?"
" ברור שכן ?, קשה לך להגיד לי "אני אוהב אותך" "? היא שאלה בכעס
" נו די ליטל "
" אין די , תענה לי "
" עזבי את זה עכשיו , בואי פשוט נעבור נושא " אמר אלעד
" אתה לא יכול להגיד ,אל תגיד " אמרה והלכה .
" יו נו ליטל " הוא צעק, אבל היא המשיכה ללכת
" אני צריך שתשחרר אותי " אמר סבס לאבא שלו
" מה לשחרר ?, אתה צריך ללמוד " הוא אמר
" נו די אני לא מרגיש טוב "
" אני אבא שלך ואני יודע אך אתה נירא שאתה לא מרגיש טוב " הוא ענה
" נו מה אני כבר מבקש ?, פעם אחת שתשחרר אותי" אמר סבס בכעס
" אחר כך יגידו שאני עושה אפליות , אני מצטער סבס תחזור לכיתה "
" אתה יודע מה? לא צריך טובות " אמר סבס יצא וטרק את הדלת .