~הזדמנות אחרונה פרק 4 ארוך במיוחד~

יום למחרת , הידיעה על רון ונופר התגלגלה בכל בית ספר .
ניב לא הגיע באותו יום , ורון ניראה ממש נורא.
לעומת זאת , לנופר זה לא הזיז אפילו לא קצת .
בהפסקה רון נישאר בכיתה ונופר נשארה גם , היא התקרבה אליו ואמר לו
" עכשיו שהוא יודע אפשר להמשיך רגיל"
רון הסתכל עליה במבט אכזרי ואמר" את באמת חושבת שאני הולך להמשיך עם זה"?!
" למה לא? " היא שאלה
רון לא ענה לה הוא פשוט קם והלך.
אני ומאי ישנו בחוץ על הדשא , ומאי כעסה עלי ואמרה " אני לא מאמינה שלא סיפרת לי , את לא חושבת שגם אני הייתה צריכה לדעת מזה ?!"
לא עניתי, המחשבה היחידה שהייתה לי בראש זה מה עם ניב.
שהסתיימו הלימודים רון החליט שהוא הולך לניב , אך אלעד וסבס לא נתנו לו ללכת , הם אמרו שהוא צריך את הזמן שלו עכשיו ושייתן לו להירגע בשקט.
ניב הוא לא היחיד שכעס על רון גם מאי הייתה מאוד רתוחה עליו .
למרות שאני לא חושבת שיש לה את הזכות , אבל היא כזאת היא חושבת שרון שייך לה.
" את כועסת עלי?" רון שאל אותה .
" ברור , אתה עבדת עלי" היא ענתה
רון התעצבן וענה בעצבים " נימאס לי מכולכם , מי את חושבת שאת בכלל? לא הייתי חייב לך כלום אז תירגעי ומהר".
אני לא חושבת שהוא התכוון למה שהוא אמר , הוא פשוט היה נורא לחוץ ועצבני בגלל כל מה שקרה.
אבל מאי נעלבה מאוד , כל אחר הצהריים היא בכתה לי על זה שרון צעק עליה.
לא יכולתי לשמוע על זה יותר והייתי חייבת להעביר נושא.
" אולי תלכי ליראות מה עם ניב" אמרתי
" אם זה כל כך יושב עליך , לכי את" היא ענתה
אבל בסוף כמובן ששכנעתי אותה ללכת והיא הלכה אליו.
כשהיא הגיעה אליו, ניב היה על המיטה עם פרצוף של תשע באב.
" איך אתה מרגיש?" היא שאלה
" אני מעולה ואת?" הוא ענה לה די בעצבים אבל היא הבינה אותו כי היא הייתה עצבנית בדיוק כמותו .
" דיברת איתם?" היא שאלה
"לא אין לי מה להגיד להם , רון התקשר אלי כמה פעמים אבל לא עניתי "
הם דיברו ודיברו עד שהשעה הייתה כבר מאוחרת ומאי הלכה הביתה.
למחרת ניב כן הגיע לבית ספר.
כשהוא ניכנס כל בית הספר הסתכל אליו במבט מוזר .
הוא ידע למה כולם מסתכלים עליו אבל הוא לא הגיב והמשיך ללכת .
בדרך לכיתה הוא פגש את רון .
רון רצה להגיד לו משהו איך הוא לא הספיק , רגע לפני שהוא פתח את פיו ניב נתן לו בוקס והפיל אותו על הרצפה.
רון לא נישאר חייב והחזיר לו , הרי לרון יש אגו גבוה כמו לכל הגברים.
הם התחלו ללכת מכות ואף אחד לא התנדב לעצור אותם , עד
שנופר הגיעה והפרידה ביניהם ובמקום לשאול את ניב עם הוא בסדר ,
היא הלכה אל רון ושאלה אם הוא בסדר ואם כואב לו.
ניב התעצבן והלך.
רון הסתכל על נופר ואמר לה שתעזוב אותו בשקט והלך על עבר ניב.
הוא התיישב לידו על הספסלים בחצר ואמר " אני מצטער "
ניב הסתכל עליו ואמר " בחיים לא הייתי מאמין שתעשה לי דבר כזה , הרי אתה יודע שאתה כמו אח עבורי ואני לא אסלח לך על זה בחיים ".
ניב קם והלך.
רון נישאר לבד על הספסל עם הפנים אל הרצפה.
נישמע הצלצול וניב ורון נכנסו לכיתה .
ניב במקום לשבת לידי רון הלך והתיישב בסוף הכיתה לבד.
המורה נכנסה ואמרה " בוקר טוב ילדים , בואו נתחיל בשיעור"
אף אחד לא התעניין בשיעור, אפילו לא אני , שאני אחת שהשיעורים באמת חשובים לה.
לאחר מכן, בשיעור פיתוח קול ביקשה המורה שרון וניב ישירו את השיר שהכינו לקראת המופע להורים.
ניב מיד פתח את הפה ואמר " אני לא הולך לשיר איתו "
רון הסתכל עליו ואמר" תפסיק להתנהג כמו ילד קטן זה כולה שיר."
אבל זה לא הזיז לניב , הוא פשוט לא הסכים לשיר איתו.
הוא יצא מהכיתה ולא חזר עד סוף השיעור.
כשנגמר השיעור, רון אמר שהוא חייב לדבר עם ניב אך מאי עצרה אותו
" מה את רוצה? , חשבתי שאת לא מדברת איתי " הוא אמר בכעס
" אני חושבת שאתה צריך לתת לניב להירגע קצת " היא ענתה והמשיכה
" אני מצטערת שצעקתי עליך באמת אין לי זכות להתערב לך בחיים ואתה לא חייב לי כלום הרי אנחנו לא ביחד."
רון הוריד את הראש ואמר " אני כזה מאי , אם נהיה ביחד אני רק אפגע בך, אני מצטער" אמר והלך
מאי נשארה עומדת ומסתכלת עליו , היא כל כך אהבה אותו וכל כך כאב לה עליו.
אחרי בית הספר ניב נשאר בכיתה והתחיל לחשוב על כל הדברים שקרו לו בשבוע האחרון , הוא לא האמין שהכל התמוטט לו מול העיניים רק בשבוע , הוא איבד גם את חברה שלו וגם את החבר הכי טוב שלו , הוא פשוט הרגיש לבד.