~הזדמנות אחרונה פרק 1~

פרק 1:
כשנכנסתי לחדר חיכתה לי הפתעה
"התגעגעת אלי? " הוא שאל וכיוון עלי אקדח
לא זזתי קפאתי
"זאת ההזדמנות האחרונה שלך להגיד שלום " הוא אמר
עצמתי את העיניים ונשמעה ירייה

כמה חודשיים לפני :
וככה בלי לשים לב הגעתי לכיתה י"ב , השנה האחרונה בבית ספר סטאר קולג' וההזדמנות האחרונה שלי לנסות להגשים את כל מה שתמיד חלמתי שיהיה לי בתיכון ,אהבה , סיפור מרגש שאני אוכל לספר לילדים שלי וגם קצת אקשן.
בחיים לא האמנתי שאני אקבל את הכל בשנה אחת ואפילו קצת יותר מידי ממה שרציתי , לא האמנתי שהחיים שלי יסתובבו ככה במכה ובאמת שבאותם רגעיים רציתי לחזור לילדה השקטה בלי אקשן ובלגן שהייתי לפני השנה הכי גורלית בחיים שלי.
אז בוא נתחיל מהתחלה בית הספר "סטאר קולג'" הוא בית ספר לאומניות הבמה, שבו אנחנו לומדים לרקוד לשיר ולשחק וכמובן גם לומדים כרגיל את כל המקצועות המשעממים כמו מתמטיקה אנגלית ועוד .
לי קוראים נוי ,אני בת 17 ויש לי שיער בלונדי חלק ארוך עד הסוף של הגב, עיניים ירוקות וגוף ממוצע אין לי גוף של דוגמנית אבל אני נורמאלית , כמו כולם .
אני לומדת בבית הספר סטאר קולג' מכיתה ז' ואף פעם לא הייתי מקובלת.
תמיד הייתי נקראת חננה והילדה החרשנית שאוהבת ללמוד.
למרות שאני החברה הכי טובה של הילדה הכי מקובלת בבית ספר, קוראים לה מאי, היא יפה, היא יודעת לשיר ולרקוד מדהים .
כולם אוהבים אותה ומתים שהיא רק תעיף אליהם מבט .
היא באמת ילדה שאפשר פשוט להגיד עליה מושלמת , היא יודעת את זה ולא מסתירה את זה, היא יודעת טוב מאוד מה היא שווה והיא תמיד נמצאת במרכז העניינים.
אנחנו נורא שונות אבל חברות מאוד טובות .
חוץ ממאי יש גם את נדיה וליטל עוד שני חברות שלי .
נדיה נורא אמפרקטיבית ועושה מה שבראש שלה .
ליטל היא יותר כמוני ביישנית אבל גם היא יכולה להראות שיש לה את זה, חבר שלה הוא אחד המקובלים בבית ספר קוראים לו אלעד , הוא ילד מאוד חכם ,כמו שאומרים ילד עם הרבה שכל.
החבר הכי טוב שלו הוא סבסטיאן , אמו הגיעה מארגנטינה והחליטה שהיא קוראת לילד שלה בשם מקורי משם .
אך למרות זאת כולם מכנים אותו סבס מפני שזה פחות ארוך וזה מין שם חיבה כזה .
בנוסף לזה הוא גם הבן של המנהל, הוא ילד מאוד מוכשר והוא טוב בכל דבר שהוא עושה הוא גם שר גם רוקד וגם משחק , החלום שלו תמיד היה להיות שחקן ולהצליח בגדול.
בנוסף אליהם יש גם את רון וניב החתיכים של בית הספר .
רון ילד עם עיניים כחולות מהממות ושיער שחור קצוץ וגוף שרירי בצבע עור כהה .
הוא יפה והוא יודע מה הוא שווה.
ואם חושבים על זה הוא קצת כמו מאי , או אפילו יותר גרוע .
וכמו שאמרתי יש את ניב , הוא ילד מדהים גם מבחוץ וגם מבפנים , תמיד שאני רואה אותו הידיים שלי רועדת ויש לי פרפרים בבטן , אני מאוהבת בו כבר יותר משנתיים אבל הוא לא שם לב אליי בכלל .
ואפילו שמאי , החברה הכי טובה שלי היא הידידה הכי טוב שלו הוא לא רואה אותי ולא שם לב שאני קיימת בכלל.
" נוי קומי את תאחרי " נשמע צעקה
" עוד שתי דקות אמא אני כבר קמה" אמרתי
פתאום הבנתי , זהו הגיעה תחילתה של השנה האחרונה שלי בבית ספר סטאר קולג' .
התלבשתי והתחלתי ללכת לעבר הבית של מאי , הרי אנחנו תמיד הולכות ביחד לבית ספר עוד מכיתה א'.
צלצלתי לה באינטרקום והיא אמרה " תעלי נוי אני חייבת שתעזרי לחפש מה ללבוש" .
כל שנה זה אותו דבר אני יוצאת עם ג'ינס וחולצת טריקו ישנה ומאי חייבת לדפוק הופעה.
עליתי אליה והיא לבשה חצאית מיני צהובה , גופיה לבנה ומגפים לבנות עד הברך .
" נו איך? " שאלה מאי
" את לא חושבת שזה קצת מוגזם מידי " עניתי
" מה פתאום , וחוץ מי זה אני חייבת לדפוק הופעה כי השנה אני משיגה את רון , רון יהיה שלי ורק שלי"
אהה כן שכחתי להגיד לכם את הפרט הזה מאי דלוקה על רון כבר שנתיים
אני לא יודעת אם זאת אהבה או אובססיה כי איתה אי אפשר לדעת .
רון תמיד התייחס אליה כ"יפה" וזה הכל , הוא לא ייחס לה יותר מידי חשיבות .
אבל מאי הגיעה למסקנה שהיא לא מוותרת יותר ושרון יהיה שלה.
" טוב זזים? " אמרה ‏מאי‏ ‏
" אה כן " אמרתי וזזנו.
היינו כבר בדרך לבית ספר ואז הוא הגיע , הוא היה לבוש בג'ינס כהה וחולצת טריקו ירוקה שהבליטה את העיניים הירקות הגדולות שלו .
" היי בננות" הוא אמר " מה קורה ?"
"הופה ניב פעם ראשונה שאני רואה אותך בלי נופר " אמרה ‏מאי‏ ‏.
" את יודעת , לפעמיים צריך גם קצת חופש " הוא אמר
" ואני חשבתי שאתה לא יכול בלעדיה " אמרה מאי וחייכה.
נופר זאת חברה של ניב , אני לא סובלת אותה היא צפונית וסנובית .
וכן זה נכון שהיא יפה ,אז מה? האופי שלה פשוט מגעיל היא מתייחסת לכולם כאילו הם הכלבים שלה כולל אל ניב .
אבל הוא, פשוט לא רואה את זה , הוא מאוהב בה מידי.
" הי נוי מה קורה?" הוא הסתכל עלי וחייך .
לא ידעתי מה להגיד פשוט קפאתי , הנשימה שלי נעצרה הלב שלי התחיל לדפוק ממש מהר , לא האמנתי שהוא באמת מדבר אלי.
אני יודעת זה נשמע מטומטם אבל פשוט הייתי מאוהבת בו עד מעל הראש.
איכשהו הצלחתי להוציא קול ואמרתי " הכל בסדר תודה" .
מאי הסתכלה עלי והתחילה לצחוק , היא תמיד ניסתה לשכנע אותי לספר לו מה אני מרגישה , אבל לא היה לי אומץ ואני לא חושבת שמתישהו יהיה לי .
הגענו לבית ספר ונכנסנו לכיתה , נדיה נכנסה מיד אחרנו , והתחבקנו כאילו לא ראינו אחת את השנייה שנים , למרות שהתראנו כל החופש.
מיד אחר כך נכנסו אלעד וסבס , אלעד אמר שלום ונכנס אל עבר הכיתה וסבס הסתכל על נדיה עם חיוך די מוזר , לא כל כך הבנתי מה קורה אבל לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות .
ליטל נכנסה לכיתה וכמובן שאלעד קם ישר ונישק אותה .
אני הסתכלתי אליהם ואפשר להגיד שאפילו קצת קינאתי בהם , כי הרי גם אני כמו כל הבנות רוצה חבר שהיה איתי ורק שלי.
ואז נשמע הצלצול , כולם התיישבו במקומות והמורה טלי נכנסה , אותה מורה שהייתה לנו שנה שעברה.
אני ומאי התיישבנו ביחד וליטל ונדיה ישבו מאחורינו.
" נו איפה הוא?" מאי שאלה
" יו תרגיעי , כאילו את לא מכירה אותו , רון תמיד דופק איחור". אמרתי.
ואז שהיה את הצלצול לשעה השנייה, רון החליט להופיע.
" שלום שלום " אמרה המורה טלי " טוב שנזכרת להגיע" .
" סליחה המורה , לא קמתי" הוא אמר וחייך חיוך תמים .
נכון הוא נשמע חמוד אבל הוא תמיד מתחנף , הציונים שלו לא בתקרה אז הוא חייב שלפחות המורות יאהבו אותו.
" הוא פה , הוא פה" צעקה מאי
" טוב תרגיעי" אמרה נדיה שישבה מאחרנו " כולה רון"
רון נכנס והלך להתיישב ליד ניב.
רון וניב חברים מאוד מאוד טובים , החברות שלהם בעצם התחילה ממשבר של שניהם .
רון איבד את אמא שלו שהייתה חולת סרטן כשהיה בן 12 .
וניב איבד את אח שלו בצבא כשהיה בן 12 גם .
את המשבר הזה הם עברו ביחד ומאז הם החברים הכי טובים שקיימים בעולם הזה.
בסיום השעה יצאנו להפסקה , אני מאי ונדיה הלכנו להתיישב על הספסלים בחוץ וליטל נטשה אותנו והלכה לאלעד .
כן הם ככה , כל החיים ביחד , הם ממש מהזוגות שדבוקים אחד לשניה.
התיישבנו על הספסל ומאי התחילה לדבר על רון , כמו שהוא יפה ,כמה שהוא חמוד ולא הפסיקה עד שקלטה שהוא עומד לידה.