עוד שבת של כדורגל-חלק א'

מאז שראיתי אותו הכל השתנה,זה היה ביום שבת הלכתי עם ההורים לראות את המשחק כדורגל של אחי הקטן,הלכתי בלית ברירה,"זה אחיך הקטן ואת צריכה לעודד אותו."אמא אמרה לי "לא זה יעודד אותי אם היא לא תהיה שם" אמר אחי בצחוק.
הלכתי לקנות שתייה כשלפתע מישהו נתקל בי,הכסף עף ויותר מזה גם הפלאפון שלי,המזל שלו זה שלא קרה כלום לפלאפון שלי אחרת…ואז,אז הסתכלתי עליו הוא לבש מדי כדורגל היו לו עיניים שפשוט יכולתי להיבלע לתוכן והשרירים….אמא'לה איזה שרירים,הוא מיהר לבקש סליחה ואפילו רצה לקנות לי שתייה "לא תודה הכל בסדר אבל נראה לי שאתה מאחר" אמרתי לו,"יואו נכון,אהה בטוחה שהכל בסדר?"הוא שאל בדאגה,"כן הכל בסדר,תודה" חייכתי אליו הוא חייך אליי בחזרה קרץ לי ורץ אל המגרש,הקבוצה של אח שלי ניצחה הוא הבקיע שני גולים ולא הפסיק לדבר על זה.
התחילה שנת הלימודים אני עברתי לתיכון חדש,הייתי עם שתי חברות שלי מבית הספר הישן ואז ראיתי אותו לא היה לי מושג איך קוראים לו,באותה השנייה היה צלצול נכנסתי לכיתה אחרי המורה והוא נכנס אחריי ובאותה השנייה הייתי בהלם.לא הצלחתי לחשוב אפילו,בקושי עניתי למורה כשהיא קראה את השם שלי.
בסוף השיעור הוא ניגש אלי ואמר לי:"אז מה מעיין הפלאפון עובד?" "עובד,אל תדאג אז מה ניצחתם בסוף?"שאלתי אותו,ואז שמעתי קול קורא לו מרחוק "עווווווומר,יואו מאמי מה אתה עושה פה?" "יואו לא נכון!למה היא פה?"הוא אמר,זאת הייתה גילי היא הייתה איתי בשכבה בבית הספר הקודם ופתאום היא קפצה עליי "יואו מעייני גם את פה?" ואני קיוויתי שנפטרתי מהילדה הזאת,היא ילדה סטייל מלכת הכיתה,או לפחות רוצה להיות כזאת.היא עזבה אותנו רק כשראתה עוד ילדה שהיא מכירה. "למה זה קורה לי עד שחשבתי שנפטרתי ממנה?!"אמרתי בעצבים,"מאיפה את מכירה אותה?"שאל אותי עומר,"היא הייתה איתי בשכבה,ואתה,מאיפה אתה מכיר אותה?" שאלתי אותו, "היא שכנה שלי" הוא אמר,
"אתה רציני?"שאלתי אותו כשאני בהלם,"כן למה,מה את כל כך בהלם?" הוא שאל אותי כשהוא עדיין לא מבין למה הגבתי ככה,"היא גם שכנה שלי,רגע אתה רוצה להגיד לי שאתם השכנים החדשים?"שאלתי אותו,"כן,כן עברנו רק לפני חודשיים ועדיין אף פעם לא ראיתי אותך"
הגיע סוף היום והלכנו ביחד הביתה כשהוא ליווה אותי לבית,ולזה באמת שלא ציפיתי,"טוב תקשיבי אחי הגדול מתחתן עוד שבוע ועדיין אין לי מושג מה אני לובש ואני מזה לא מבין בחליפות ובדברים האלה יש מצב את באה איתי לקניון ועוזרת לי?" הוא שאל אותי,"כן בטח אין בעיה אהה דבר איתי עוד שעתיים שלוש ככה ונצא סבבה?" באיזשהו מקום הייתי כל כך שמחה שזה קרה אבל עדיין פחדתי לפתח רגשות כלפיו.
כשיצאנו לקניון הוא מדד חליפה ואת האמת כמעט הלכתי לקנות שמלת כלה,"איך?" הוא שאל אותי,"רואים שאתה לא מבין בדברים האלה" אמרתי וצחקתי,"למה מה החליפה לא יפה?"הוא שאל כשהוא מופתע,"מאמי החליפה מהממת רק העניבה הפוכה."אמרתי וכשקמתי לסדר לו את העניבה כמעט התנשקנו ואז הזזתי את ראשי אחורה,"זהו עכשיו…מהמם אתה חייב לקחת את זה" הוא שילם על החליפה ויצאנו משם,יצאנו מהקניון ונכנסנו למכונית שלו,הוא סיפר שבאימון אחד הוא בעט במאמן שלו וכמעט שבר לו את הרגל,ואני פשוט לא הפסקתי לצחוק "איזה צחוק יפה יש לך" הוא אמר ואני הייתי כל כך נבוכה שנהייתי אדומה,"תודה",אמרתי וחייכתי אליו,הוא הוריד אותי ליד הבית שלי ובאמת שאני לא יודעת מאיפה זה בא והוא שאל אותי:"אה אני יכול לבקש ממך משהו?" "כן בטח,מה?"שאלתי אותו,"תעצמי רגע את העיניים" הוא אמר,עצמתי את העיניים והוא נישק אותי.