מספר הסיפורים

בימי הגשם הכודרים במהלך השבוע,
ישב מספר סיפורים באותו מקום קבוע.
בתקופה זו בחייו היה הוא רדוף בייסורי דכאון קשים
אך עד כמה שניסה, לא הצליח להזיל דמעות מעיניו
ולכן רק המציא מעשיות וסיפר סיפורים.
הוא נחרד בשגעון לאפשרות שיחייה עם דכאונו לעד
ולכן טווה וסיפר מעשיות ייגון, בכדי לא לסחוב נטל כה כבד לבד.
סיפוריו החלו כהתפתחויות מרגשות שהעכירו עם חלוף הזמן
דמויות הסיפור נקלעו לתפניות אכזריות
והעולמות שיצר לבסוף התדרדרו להרס וחורבן.

ביום שבו הגשם הכודר פסק מעט יותר מוקדם
וכל ענן שחור התפורר עד שאט אט נעלם.
מספר הסיפורים הפסיק לספר את סיפורו ותכנן ללכת
כשעלמה קורנת מיופי וחן נקלעה אל תוך מבטו
ויסורייו התמוגגו זמנית, רק מלראותה מחייכת.
עייני הדימיון שאיתם טווה מעשיות
גרמו לו להביט בתמהון כשאת העלמה הראו לו עם יהלומים שזורים בשערות.
היא חיממה את ליבו שאמרה שכל עונת הקיץ לסיפוריו היא חיכתה
ומספר הסיפורים הבין את האושר הרב שהוא חש כשהיא לצידו
ויהיה אשר יהיה, מקומו בעולם הוא בקרבתה.

המספר עם העלמה בזריזות התחבר ונהנה מחברתה לאורך הימים
ולמרות שהייתה מאורסת לאחר, יום יום הנעים את זמנה במעשיות וסיפורים.
סיפוריו התמלאו בצבע והפכו לאגדות סוחפות ומרגשות,
מחורבן ודכאון הפכו עולמותיו לעולמות שופעים בהרים וטבע
ובהם אבירים ניסו להציל נסיכות, שלהן יהלומים שזורים בשערות.
השניים אהבו אחד את השני בצורה מיוחדת, אהבה בתולית ותמימה,
אהבה שכל יום מתחזקת, אהבה שאיש לא ידע את שמה.
אך ככל שהזמן עבר, יום חתונתה של העלמה התקרב,
ואף על-פי שידיעה זו את לב המספר שבר
הוא הבטיח להשאר ולכן סירב לעזוב למרות הכאב.

כמו בסיפוריו הישנים, חייו של המספר השתנו מטוב לרע,
הגורל חדל להאיר לו פנים כשמחלה קשה בעלמה פגעה.
מצבה התדרדר בזריזות וכל יום היה נראה שרק החמיר
המחלה הייתה כה קשה ושרויה במסתוריות
לא היה נראה שקיים טיפול שאותה מן העלמה יכול להסיר.
ארוסה הפסיק את מאמציו וכמו הרופאים, החליט לוותר
אך המספר ידע שגם אם יאלץ לסכן את חייו, היה הוא חייב למצוא למחלה פתרון אחר.
הוא החליט לצאת למסע חיפושים במקומות שבהם לא דרכה כף רגל אנושית
פלאי עולם אשר במפה לא היו מסומנים
הכל בשביל למצוא תרופת פלא שייתכן ולא הייתה ממשית.

שהגיע אל קץ מסעותיו הבין שבמשימתו נכשל
דמעות מילאו את עיניו כשהבין שגורל העלמה אינו תלוי בו אלא במלאכים מעל.
הוא כרע ברך באיטיות וזעק אל השמיים נואשות:
"היא הופכת את המעשייה למציאות
קחו את חיי רק הרשו לה לחיות"
המספר חשב שלא יקבל עזרה מן הרקיע ופרץ בדמעות לראשונה מזה שנים
אך נדהם היה הוא לגלות שעזרה אכן הגיעה כשדמעותיו הפכו לפתע ליהלומים.
עם כל דמעת יהלום המספר הפך עייף ותשוש עד שלבסוף נרדם.
היהלומים נעלמו כששקע המספר לחלום
ומאז אותו היום והלאה, לא התעורר הוא לעולם.

העלמה בביתה לפתע הקיצה מחלומות
והבריאה לחלוטין ממחלתה כשיהלומים הופיעו מן האוויר ונשזרו לה בשערות.
היא קמה מן המיטה בזריזות, ללא יחס לארוסה שמהתרגשות צעק
היא הייתה נואשת למצוא את האדם שסיפר לה סיפורי אבירות
את מספר הסיפורים שתמיד עליה שמר ואהב אותה מן המרחק.
העלמה פחדה שאותה הוא עזב
שהיה רק לצידה כשחשב שביום מין הימים אותו היא תאהב.
אך כשהרגישה את היהלומים בשערותיה, הבינה כיצד התרפאה מבלי טיפולים לעבור –
נשמתו הייתה ביהלומים שהצילו את חייה
וכעת השניים היו שזורים באהבתם המיוחדת, אהבה שאפילו המוות לא הצליח לעצור.