כיצד לגהץ את השרוכים.

דני ראה אותה כשהיא הגיעה לכיתתו לפני כחודש. הוא ניסה לדבר אתה אבל תמיד מישהו הפריע — הבחורים "השווים" של בית הספר, להם אין אף פעם בעיה עם הבחורות, הסתובבו על ידה כל הזמן ולא השאירו לדני שום הזדמנות להתחיל איתה. אז הוא הסתפק במה שהיה – המשיך להעריץ אותה מרחוק. עד שיום אחד…
טוב, זה לא כל כך חשוב כרגע — העובדה היא שהיום דני יוצא אתה לסרט.

עוד כמה שעות הפגישה, לכן זה בדיוק הזמן לחשוב על להיראות במיטבו. לכן הוא בודק את הסוודר הכחול עם פסים אפורים ומכנסיים בצבע אפור בהיר. השילוב נראה לא רע רק שצריך לגהץ את שניהם. הוא לוקח אותם לחדר עבודה, מפעיל את המגהץ, מעמיד קרש גיהוץ במקום ומתחיל לעבוד על הסוודר. קשה לגהץ בתוך השרוולים, לכן דני מוצא קרש ברוחב של יד, מכניס אותו אל תוך השרוול ומתיישב עליו. זה לא עוזר. השרוול עדיין מקומט.

אז, הוא מביא כוס מים, לוקח לגימה לתוך הפה ומנסה לרסס על השרוול. רק שבאותו רגע שהוא רוצה לעשות זאת, הכלבלב שלו קופץ על הרגלו. מופתע מדי, דני רוצה לצעוק עליו והמים נשפכים מהפה, נוזלים על הצוואר ונכנסים אל מתחת לחולצתו. הוא רועד מהקור אבל ממשיך בנחישות.
הוא לוקח לגימה נוספת מהמים. הפעם הוא שומר על הפה שלו סגור כאשר הכלבלב קופץ. הפעם הוא בולע את המים. היות ולא הייה מוכן לזה, הוא מתחיל להשתעל ולשהק. הוא צריך לעצור את זה, אחרת לא יוכל להמשיך לגהץ. לכן, הוא מנסה להפחיד את עצמו על ידי צעקת פתע על עצמו…

דני מסביר לאמא שבאה לברר על מי הוא צורח כאשר בעצם הוא נמצא לבדו בחדר:
"אני (שיהוק) רק רו(שיהוק)צה להפ(שיהוק)(שיהוק)סיק לש(שיהוק)הק."
"אז תשתה מים."
"אבל (שיהוק) זה, בע(שיהוק)צם, מה שג(שיהוק)רם לשיהוק(שיהוק)."
"אז–"
למכה על הראש שהיא נתנה לו דני לא ציפה בכלל והוא מפסיק לשהק.
אמו רואה את הקושי שיש לו בגיהוץ השרוולים ומחליטה לעשות את זה במקומו.
אחרי שדני ראה איך היא הסתדרה אתם, הוא מבין שכבר יודע איך לגהץ את המכנסיים.
לכן, הוא מסיים הכל די מהר ושם את המכנסיים והסוודר על קולב בגדים בתוך הארון.

עכשיו החולצה. זה הולך הרבה יותר מהר, אחרי הכל, כבר למדת לגהץ שרוולים.
וכעת, תורה של העניבה. דני לא רוצה להחליט איזו לבחור, לכן הוא מגהץ תריסר.
עכשיו, גם הגרביים יקבלו טיפול הגיהוץ. אחרי שהוא מוציא את כל הקמטים משני גרביים, הוא שם לב שהם בצבעים שונים. אז הוא מגהץ את שני חצאי הזוגות הנותרים. אחר כך יוכל לבחור את הזוג המתאים ביותר.

בשלב הזה הוא מחליט להעמיק – תחתונים.
הוא לוקח זוג – היא תחשוב שהוא זקן מדי.
זוג אחר – נועז מדי.
הוא בוחר את הסגנון המתאגרף. מתאים, לגהץ.

ואז הוא חושב, ומה אם?
הוא הולך לחדר שינה של ההורים ולוקח קונדום מהשידה ליד המיטה. הוא פותח אותו. הדבר לגמרי מקומט. הוא רץ בחזרה לגהץ אותו. הקמטים מתחילים להיעלם.
הוא חושב על הערב שמצפה לו ומחייך לעצמו. הוא יהיה מוכן לכל התפתחות שתקרה…
הוא מסתכל על קרש הגיהוץ – אבל איפה הקונדום?

הוא מרים את המגהץ ומסתכל על הקרש. מסתכל מסביבו בחדר. בודק שמא הכלבלב לא בלע אותו. כלום.
אז הוא הולך לחדר של ההורים ולוקח קונדום נוסף. הוא מנסה להוריד קמטים גם ממנו , אבל המגהץ אינו מחליק עליו כמו שצריך. הוא מרים את המגהץ ומסתכל על תחתיתו – הנה לאן נעלם הקונדום הראשון.
דני מנסה להוריד את הלטקס השרוף מהמגהץ. הוא מנסה עם סכין. אבל חלק עדיין שם ולא יורד. אם כך, זה לא חשוב.
לאחר מחשבה נוספת, הוא מקבל החלטה נגד גיהוץ הקונדום השני וחושב על פריט לבוש האחרון להיום בערב – נעליים.

הוא לוקח את אדידס האהובות עליו ורואה שהשרוכים מקומטים ומעוותים. הוא צריך לטפל בהם. לכן, הוא שם את הנעל על הקרש ומתחיל לגהץ את השרוכים. אבל להם רצון משלהם והם מחליטים ליצור ספירלה סביב עצמם וסביב הנעל, והמגהץ לא מצליח לבצע את עבודתו. הוא שם את האצבעות שלו מתחת לשרוך כדי ליישר אותו. הוא מנסה פעם נוספת לגהץ…

–אמו מתפרצת לתוך החדר כדי לראות למה הוא צועק הפעם. היא שמה משחת שיניים על הכווייה ומסבירה לו שהוא צריך להוריד את השרוכים מהנעליים.
נכון, עכשיו זה הרבה יותר קל. כעת דני יכול לעשות את העבודה. ובכל זאת, השרוכים ממשיכים להסתובב ובמקום להוריד את הקמטים, הוא יוצר חדשים. גירוד ראש נותן לו רעיון מהפכני. אחרי רגע, הוא חוזר עם קופסת סיכות ומהדק את השרוכים לקרש. עכשיו, סוף-סוף זה באמת קל.

כמה רגעים יותר מאוחר, הוא מוכן ומסתכל בגאווה על כל העבודה שנעשתה.
אמא שלו נכנסת ונותנת לו את הטלפון.
זו היא. הנערה.
היא לא יכולה לבוא היום כי איזה בחור אחר מבית הספר הזמין אותה למסעדה.

דני רץ לחדרו, מוריד את תמונתה מן הקיר, ומגהץ אותה עד שהיא משחירה לגמרי.