אני,קופידון-נשיקת מוות.

שכבתי בזרועות אהובתי..שלא הרפתה ממני,חשתי מעט יותר טוב..הדמעות שלה נגעו בעורי וריפאו אותי,כמן בדרך קסם…
הוספנו לרקוד..זה עם זו.מאושרים.מאוהבים..
והינה,זה בא..נשיקה,מכל הלב..מישהו הבחין בנו.
מישהו,שלא כל כך אהב אותנו,ביחד.
חשתי בסכנה הקרבה,כאילו שידעתי מה עומד לקרות.
שליח של אחד האלים הרעים,עמד מולי,מכוון אל סאם חץ וקשת.
"אל תפגע בה לרעה.."קראתי בפרצוף מאיים.
"הוצאת לנו שם רע,קופידון.אל איינו יכול להיות עם בת אנוש.עליה למות."אמר השליח.
"אם יש לך משהו נגדי תפגע בי.לא בה!"קראתי בעצבים.
"אתה מעז להתחצף אליי? חצוף שכמוך!"קרא
"אנא ממך,התחננתי בפנייו,"חוס על חייה."..
"אוה,אהבה..מה היא עושה לכם הצעירים?"שליח הרשע.
"זה אומר שאתה מוותר?" שאלתי.
"בסדר,"אמר,"ניצחת.אבל,אהרוג אותך.בהזדמנות אחרת."אמר והסתלק,עם כנפיו השחורות.
"מיזה היה?"שאלה אותי סאם.." מה רצה ממך?"
"סתם אחד,"עניתי מרוגז.היא לא ידעה שזה עתה,הצלתי את חייה.
באותו ערב..נסענו הבייתה,בלימוזינה,ביחד..
"עבר עלייך ערב קשה,"אמרה מנחמת אותי בזרועותיה..שכבנו על הספה שבמרפסת.
כבר נהגנו כזוג.

"בהחלט,"נשמתי לרווחה,מוריד את החולצה שלי.היה לי חם,לידה.
חודשיים לאחר המסיבה…באחד הערבים ששכבנו מחובקים על הספה.סתם,דיברנו.
"מה שלום הפצע שלך?"שאלה.
"נעלם.החלים.כי הוכחת לי שאת אוהבת אותי."אמרתי.
"הלב שלך הולם מהר.."אמרה,חשה בו.
"מאהבה,"חייכתי.כשבלילה הזה,לא הרפנו זה מיזו,אפילו לא לרגע.
אך,הלכתי לישון,בידיעה כי חרב מונחת על צווארי..
שליח הרשע יבוא מתי שהוא ליטול את חיי.
בערב שלאחר מיכן..ישבתי במרפסת מביט בכוכבים.
"הגיע הזמן שתשלם את המחיר.."נשמע קולו של שליח הרשע.
"אני לא מוכן למות."קראתי נאבק בו.
החלנו נאבקים זה בזה…
עד שנורה החץ..שכן,אין זה חץ מתוק של אהבה,כי אם חץ ממית.הורג.
הדקירה כאבה כל כך..חשתי,מצוקת נשימה..קורא לסאם.
"הו לא!"היא קראה רצה אליי.."אתה..אתה מדמם!"
"אני לא מצליח לנשום.."אמרתי,שולף את החץ מתוך הפצע.הוא ננעץ עמוק,בכתף שלי.
"אני קוראת לדיויד.הוא רופא,הוא ידע מה לעשות במקרה של פציעה."אמרה לי,שולפת את הטלפון בכדיי להתקשר אליו.
הוא הגיע בתוך כמה רגעים..
"מי ירה בך?" שאל דיוויד.
"מה זה חשוב?"נאנחתי,נשכב על הספה.הוא חבש את הפצע,שלא הפסיק לדמם..
שכבתי על הספה,נאנק מכאבים עזים..אך,מה שרגיע אותי הייתה המחשבה,כי חייה של סאם ניצלו.
אני חטפתי את החץ במקומה..שכן,חץ רגיל,לא היה פוגע בי.החץ הזה,היה מהול ברעל,חזק.הכאב,שיתק אותי לגמריי..והרעל,חדר לי למחזור הדם..אין דרך לעצור זאת.
.
"זהו חץ מורעל,"אמרתי לה..
"יש לזה תרופת נגד או משהו?"ש אלה בדאגה.
"אני חושש שלא,"אמרתי,גוסס..מתפתל מכאבי תופת איומים,
"הדופק שלו חלש..ברגע שהרעל יגיע ללב,הוא ימות."אמר דיוויד,כשראשי נשמט..הכל נעשה לי מעורפל…הרעל הכאיב לי בעורקיי.זה כאב.חטפתי סחרחורת איומה,וקשיי נשימה.
הפעם ידעתי,אין מנוס..אני הולך למות.לא מלב שבור,אלא,מפגיעת חץ,מורעל.
"לא.."קראה סאם,"לא אתן למוות לקחת אותך ממני.דיוויד ,עשה משהו!"
"אני לא יכול לעשות דבר.החץ ננעץ במקום,שלא ניתן לעשות חוסם עורקים.אני מצטער,אך,אני לא אוכל למנוע מהרעל להגיע לליבו."אמר דיוויד,מתנצל.
"סאם,"לחשתי את שמה,גוסס.."החץ הזה..היה עבורך..הוא התכוון להרוג אותך."
"ואתה..הצלת אותי?" שאלה עם דמעות בעייניה.
"אני..אוהב אותך.."לחשתי בקול חלוש…של פרפורי גסיסה,אוחז בידה,כשהאחיזה לאט לאט,נחלשת.נשמתי בכבדות..הפעם,זה באמת..הסוף..ליבי נכנע לרעל.