לילה חורפי פרק 2

חלמתי את אותו חלום יותר נכון את התחלה של החלום, מה שהיה לפני זה: "לא שומעים פה כלום חוץ מהשירים" צעקתי "מה?" שאלה ליטל (ילדה מהבית ספר הקודם שלי) "מה אמרת?" שאלתי "אמרתי מה!" "מה? חח…" לא הבנתי רק ראיתי איך שהפה שלה זז "לא משנה אני יוצאת לבחוץ" סימנתי לה עם הידים וגם אמרתי, (למי שלא הבין כל זה בחלום שקרא באמת לפני די הרבה זמן) יצאתי לבחוץ סתם רציתי לטייל הלכתי והלכתי לא ידעתי אפילו לאן אני חושבת שמישהו עוקב אחרי וצועקת "יש פה מישהו?" אף אחד לא ענה ברגע הזה ידעתי שאני הולכת לאיבוד… פתאום אני שומעת "מאיה, מאיה, בואי…" הסתובבתי וראיתי את רועי הוא משך אותי עם ידו קרוב אליו ואחרי זה את יודעים הכול בעצמכם והתעוררתי בדיוק איפה שהתעוררתי מקודם. אחרי שבועיים:
קמתי אמרתי "בוקר טוב, בוקר טוב…" לכולם ישבתי לאכול כרגיל אני אכלתי טוסט עם גבינה לבנה (יש כאלו שיגידו לא טעים אבל אני אוהבת!) באה ליאן, התלבשתי, התארגנתי, ויצאתי עם ליאן… סיפרתי לה "ליאן, שחכתי להגיד לך אבל לפני שבועיים חלמתי אותו חלום רק את ההתחלה של זה, מה שמקודם לא חלמתי, זה עצוב!" "מה את רואה בי כאמא מנחמת? חח…" 'לא אני רואה אותך שבת דודה וחברה מנחמת!" ושתינו צחקנו הגענו והתיישבנו בכיתה מאור סימן לי לבוא אליו באתי ואמרתי "מה הקטע? מה אתה רוצה?" "כלום, סתם להגיד לך משהו…" ענה והתעצבנתי "נו אז תגיד כבר!!!" והוא התחיל "טוב אז ככה…" "חח…" צחקנו והוא התחיל אבל באמת "אני לא מבין למה את כל כך עצבנית עלי תמיד?" "לא תמיד רק אתמול והיום זהו!" עניתי "מה זה נראה לך קצת? את רגילה כבר להתעצבן? אז בשבילך זה קצת?" שאל "אולי…" עניתי בשקט הוא לקח לי את היד וישר הוצאתי אותה מידו ואמרתי "מה נהיה?" והלכתי….
התחיל השיעור "נא להוציא מחברות היסטוריה" אמרה המורה ונשמעו כמה הסתבעסויות "אוף" "איזה באסה" …………… צלצול "בואי" משכה אותי ליאן "די, ליאן אין לי כוח להכיר את החברות שלך את לא חייבת להיות איתי כל היום את יכולה להיות עם החברות שלך ואני אמצע לי כבר מה לעשות…" התחננתי "אני בכלל רוצה להגיד לך משהו אחר" אמרה ליאן "את יודעת שכמעט כל הבנות רוצות אותו אז אל תרגישי עם זה לא בסדר…" "אני בכלל לא אוהבת אותו!" התעקשתי "ומה אכפת לי את מי הבנות בכיתה אוהבות!" "את אמרת שנדלקת עליו" התעקשה ליאן "עכשיו אני לא!" התרגזתי, ברחתי ממנה יצאתי לבחוץ רציתי קצת להירגע ומאור בא "היי חבובה" ובנים ובנות מהכיתה שהיו בצד צחקו ואמרתי "אי אפשר פה להירגע בבית ספר שלך?" והלכתי הוא אמר מרחוק "מה עשיתי לה" אמר לאחרים "כל הזמן עצבנית!" "שתעמיס ביסלי! אמר אחד הבנים לא יודעת מי, לא בכיתי אני לא בוכה מכל שטות ואני נכנסתי לבניין הסתכלתי בחלון והורדתי את הראש פתאום שמעתי "סליחה, מאיה אני לא רציתי לפגוע בך אל תבכי" "אלף: אני לא בוכה, בת: לא נעלבתי, גימל: רק אמרי שאי אפשר להירגע בבית הספר שלך" "זה לא רק שלי זה גם שלך" אמר בקול מרגיע "מה?" שאלתי "הבית ספר" ענה הסתובבתי אליו היה לו מראה יפה הוא היה קסום עם העיניים היפות שלו, הכחולות, הרכות… הוא הצמיד אותי אליי ונישק אותי (בפה) נשיקה קצרה והלך הוקסמתי מהנשיקה הייתי חולמנית מאותו רגע ועד ל- "מה קרה? את בסדר? את מרגישה טוב? להתקשר לאמא שלך?" ותנחשו מי אמר את זה: ליאן! "אוף" התעוררתי מה"חלום המתוק" בגלל ליאן! "מה את רוצה?" שאלתי "את בסדר?מה קרה?" אמרה "כלום" עניתי החלטתי לא לספר לליאן על "הנשיקה" אני מקווה שגם הוא לא סיפר למישהו מי יודע מה הם יחשבו..
אני תמיד חושבת על מקובלים טובים חנונים הם סתם חנונים אבל נראה לי שאני בעצמי קצת חנונית…
צלצול …. כולם נכנסו לכיתה אני בין הראשונים מאור קרץ לי ואני לו בחזרה זה היה נראה לי כאילו אני בעננים (כיף לי שם!) והתחיל השיעור ……. צלצול…… החלטתי הפעם ללכת לבד רציתי לחשוב ולהיות קצת עם עצמי סתם חשבתי על דברים פה ושם לא משהו מיוחד… מה אני מדברת? חשבתי על הנשיקה שלי עם מאור וואו אחד גדול כבר אחרי כלכך קצת זמן רק שבועיים מתחילת השנה!
כעבור יום: קמתי עם מצב רוח גרוע! קמתי עם אף סתום, השער שלי איום! וקמתי מאוחר לא היה לי זמן להתקלח! התלבשתי לקחתי את התיק ויצאתי אפילו לא לקחתי איתי את הטוסט! נכנסתי לבית ספר, לכיתה ומאור בא אליי "היי, מה קורה?" "גרוע" "אני יודע מה ישפר לך ת'מצב רוח" ועמד לנשק אותי ישר אמרתי "מה אתה עושה?" "מה את לא בקטע של…?" "לקחתי אותו לצד ואמרתי "אתה צריך להוכיח לי שאתה באמת רוצה לצאת איתי!" "מה? למה?" לא הבין "ליאן אמרה לי שאתה מסובב ת'בנות כל שניה איך אני אדע שאתה לא עושה לי את זה?" הסברתי "ואני רוצה קשר רציני וכל זה…" "מאמי, אני אוהב אותך מהרגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי בך!" אמר "גם אם רציתי לא יכולתי זה היה חזק ממני, ואתמול כבר לא התאפקתי ונישקתי חח…" "גם אני חושבת ככה עליך!" והתנשקנו, אני חושבת שזה היה מהר מידי אבל לא נורא! חחח… חזרנו לכיתה ליאן באה אלי "מאמוש, סליחה עם הצקתי לך אבל את מכירה אותי אני יותר מידי חופרת!" צחקנו ואמרתי "גם אני לא הייתי מלאך אז סליחה מותק טוב?" "אם את סולחת לי אני סולחת לך" ליאן אמרה ועניתי לה "אני סולחת לך!" "גם אני" והתחבקנו- רגע של משפחה
התישבנו במקום המורה הגיעה "שלום, יש לי הודעה חשובה לספר לכם בעוד 5 שבועות נילך לטיול שנתי!"
"יש" אמרנו כל הכיתה במקהלה מאור הסתכל אלי במבט מנצח לא ידעתי מה הוא זומם…