הכל בזכות המבחן פרק א

קמתי בבוקר מצלצול השעון המעורר הייתי גמורה מעיפות למדתי למבחן כל הלילה הוא היה מאוד חשוב.
התארגנתי מהר כי לא היה לי זמן הייתי חיבת להגיע כבר לבצפר אם אני יאחר ייקחו לי זמן מהבחינה,אז בזריזות התלבשתי הסתרקתי ונעלתי נעלים לקחתי ת'סנוויץ ורצתי לתחנה כשבדרך תוך כדי ריצה לאוטובוס ושליפת הכרטיסייה אני שמה עגילים עיפרון עיניים שפתון ועושה קוקו כשסוף סוף התיישבתי שלפתי את המראה וניסיתי לגמור להתארגן ולהתפלל שלא היו פקקים ותוך 20 דקות אני היה בבצפר אבל נפל לי העיפרון העגיל והגלוס קצת נמרח לי "שיט" מלמלתי פתאום הרגשתי צל גבוה לידי הסתובבתי וראיתי את טל החתיך מהשכבה שלי עומד מחייך עם העיפרון העגיל וטישו ביד עשיתי פרצוף חצי צוחק חצי מצטער לקחתי ממנו את העגיל ענדתי על האוזן פיניתי את המקום לידי ואמרתי לו לשבת,הוא ישב לידי ושאל "מה עובר עליך רונה ?בעצם תני לי לנחש התכוננת כל הלילה לבחינה ואז לא קמת בבוקר ולא הספקת להתארגן" הנהנתי בפרצוף מסכן והוספתי "ואם זה לא מספיק יש נושא שאני עדין לא יודעת" הוא צחק בקול "דאאי" צחקתי כמו ליצן עצוב "מה אני יכולה לעשות אני לא הכי מסודרת כמו ששמת לב" הוא המשיך הצחוק "די זה לא מצחיק" עשיתי לו פרצוף "מה אני יכול לעשות זה ממש מצחיק" אמר "טוב.."הוא התעשת "בחוסר סדר שלך אני לא יכול לעזור כי אצלי המצב גרוע יותר אבל איזה נושא את לא יודעת אולי אני אוכל להסביר לך אותו" חייכתי בתודה ואמרתי שזה היהודים במאה ה19.הוא התחיל להסביר לי ההסבר שלו היה מאוד ברור אבל לא כל כך התרכזתי העיניים שלו ממש הפנטו אותי היה בהם משהו מיוחד הם היו חומות סגולות כחולות כאלו עיניים שאין לאף אחד,אני יודעת שזה נשמע טיפשי שמולי עומד החתיך שיער שחור חלק גוף שרירי וגברי ושפתיים מדהימות ומסביר לי נושא חשוב לבחינה ואני רק חושבת שיש לו עיניים מוזרות אבל מה אני יכולה לעשות לא יכולתי להפסיק לחקור את העיניים שלו עד שהוא צחק ואמר "רונה הכול בסדר?את איתי ?" "מההה,אה,כן,כן" התנערתי מהמחשבות ועניתי לו "חחחח,לא הקשבת לי"הוא צחק עלי "מצטערת,לא ישנתי כל הלילה תסביר שוב אני ינסה להתרכז"אמרתי וחייכתיחיוך מתנצל
הוא הסביר לי שוב והפעם הקשבתי והבנתיבאמצע ההסבר עלתה אלינוי מלכת השכבה זו שמסובבת את כל הבנים על האצבע הקטנה וגם לא סובלת אותי,היא עלתה לאוטובוס מצועצעת כתמיד והתיישבה לטל על הרגל אוף רציתי להרביץ לה "הי חתיך"היא אמרה ונתנה לו נשיקה על הלחי קרוב מאוד לשפה התחתונה"מה קורה?למה את יושב עם הלוזרית הזו?" "אני מסביר לרונה משהו למבחן היום"ענה באדישות"צדיק שלי אתה עושה מעשה צדקה תורם לחסרי סכל קסם וכישרון,אבל עדיף שתעזור לי אני שכחתי קצת מהחומר"חייכה וליטפה לו את הפנים ממש התעצבנתי עלייה"אלינו קודם תקומי לי מהרגל יש כיסא פנוי לפנינו וחוץ מזה אנחנו באמצע אני ידבר איתך אחר כך טוב?"אמר והוריד את ידה ממנו ,החיוך ירד מפניה והפך לפרצוף המום ונעלב היא קמה"ברור יפה" והלכה זקופה אבל קצת מבוישת הוא חייך ואמר "טוב להמשיך להסביר כן?" "ברור תודה"אמרתי בחיוך הוא המשיך להסביר ואני עדיין לא הפסקתי לחשוב על העיינים שלו הן היו מסקרנות וחלומיות באופן מוזר ולמרות שידעתי שזה היה קשה החלטתי להכיר אותו לעומק ולהבין מה מסתתר….