תמימה 3

"או קיי,לאן עכשיו" רונית ואני יצאנו לנו מחנות הבגדים הראשונה עם שלושה שקיות.
"את יודעת מה הכי בא לי כבר הרבה זמן" אמרתי לה כולי מרוגש מהיום המקסים שעבר עלינו ,אכלנו במסעדה,ראינו סרט ועכשיו הקניות של הבגדים שהרבה זמן לא השקעתי ככה בעצמי,קניתי בגדים נעליים ישבתי בבית קפה ראיתי סרט עם חברה "אני רוצה לעשות משהו בשיער שלי לשנות את המראה הרבה זמן לא טיפחתי את עצמי ואני רוצה להיראות טוב" רונית הביטה בי ואז ראיתי מה עובר לה בראש ידעתי בדיוק מה היא חושבת "לא סתם בא לך לטפח את עצמך פתאום" ידעתי שהיא צודקת "את צודקת זה לא בא סתם כל עניין הטיפוח אבל אני מאוד רוצה גם לעצמי אני יודעת שעדיין יש לי רגשות כלפיו אני לא יסתיר את זה ממך חוץ מזה שאני גם לא יכולה להסתיר כמו שאני רואה,אבל אני רוצה גם בשביל עצמי הרבה זמן לא פינקתי את עצמי מאז שעזבתי את הבית של ההורים שלי מלפני שנה אני כל הזמן דואגת לילדים לא יצאתי לעבוד כבר שנה וחצי אני כל היום בבית סגורה אני רוצה להיפתח לצאת לאוויר העולם לנשום אויר אני לא יחזור להיות צעירה אני יודעת אבל אני רוצה לחיות את החיים האלה ולרגע לא רק בשביל הילדים שלי ואם ואני מדגישה אם הוא יציע לי להינשא לו או סתם אפילו להיות ביחד אני יסכים כי אני יודעת שאז היה עוד מישהו שישמור על הילדים ולא רק אני " ראיתי שרונית חושבת וקצת בהלם "אני לא יודעת אייך את יכולה לסלוח לו אחרי שהיה לך כל כך קשה והוא אפילו לו נתן לך תירוץ ל 10 שנים האלו שהיית לבד,למה את מעדיפה אותו על פני אחרים?למה את כל-כך חוששת להכיר מישהו אחר?" חשבתי ואז אמרתי "אני לא חוששת להכיר מישהו אחר אני רוצה אותו ואני יבקש לדעת את הסיבה על 10 השנים שעברתי לבד אני לא יודעת אם אני יקבל אותו אבל אני רק יודעת שאני רוצה של הילדים שלי היה אבא ואני בהחלט מעדיפה שזה היה האבא הביולוגי שלהם" רונית הביטה בי וידעתי שעכשיו היא קצת יותר מבינה אותי.
"היי רונית שלום" רונית ואני נכנסו למספרה "היי אברי אני רוצה שתעשה שינוי לחברה שלי פה היא ורצה לעבור מהפך כמו שאומרים" הוא הביט בי כאילו נפלתי מהשמיים מבט בוחן וכל-כך חד הרגשתי כמו דוגמנית במבחן "או קיי אני רואה שאת לא ממש הסתפרת הרבה זמן אני אומר נקצר את השיער נעשה דירוג וכמובן הצבע הזה על השיער ממש לא מתאים לך למה צבעת לשחור אני חושבת שחום הרבה יותר מתאים לפנים שלך ולעניים שלך כל-כך יפות, ואז לא יוכלו להוריד את העיניים ממך" הוא משך אותי לכסא הושיב אותי מול המראה הבטתי בעצמי פעם אחרונה .
" אה, אייך " אברי צעק לחלל החדר ופרש ידיים כאילו הוא מחכה לתשואות, הסתכלתי ופתאום שמתי לב שזה כל-כך עושה אותי דומה למי שהייתי פעם אבל ממש אהבתי את המראה למרות שזה קצת מסוכן להופיע ככה מולו.
הגענו הביתה אני ורונית כל-כך תשושות אבל בכל זאת כל-כך שמחות "זה היה יום נהדר אנחנו חייבות לעשות את זה שוב עוד פעם" רונית ישבה על הספה במהירות "כן זה יתאפשר רק עם תהיה לי עזרה עם הילדים את יודעת" רונית הזדקפה על הספה קצת המומה "תגידי לי את מנסה לשכנע אותי שהכי טוב לך לחזור עליו הוא אותך כי אני כבר אמרתי לך מה אני חושבת את צריכה לדבר איתו על מה שהיה במשך ה10 שני האלו,דרך הגב מתי הם אמורים לחזור כבר 16:00 ?" נכנסתי למטבח וצעקתי משם "אני חושבת שכל רגע ,את רוצה קפה?" "לא תודה אני חושבת שאני יזוז מסכן רונן בטח משתגע עם הילדים" ואז הדלת נפתח והילדים רצו פנימה "אמא, אמא הגענו היה ממש כיף עלינו על המכוניות המתנגשות,ועלינו על הרכבל וראינו את הבית שלנו מלמעלה בגלגל ענק ואבא קנה לנו גלידות" שניהם סיפרו בנשימה אחת עוד לפני שראו אותה ואז הם ראו את רונית בסלון "רונית היי איפה יואב ותמר הם פה אנחנו צריכים לספר להם הכול אולי נסע איתכם בפעם הבאה זה יכול להיות כיף" הציע יהונתן "כן,כן אבל אחרי שנחזור מלונדון אנחנו נוסעים ללונדון עם אבא שלנו "שמעתי את הגאווה בקולה של רוני.
ואז ראיתי אותו נכנס וראיתי את המבט הבוחן של רונית "אני זזה בדיוק התכוונתי ללכת הביתה, ילדים אני ישמח ללכת איתכם ואני יציע לילדים הם בטח ישמחו מאוד, ביי נשיקות" רונית נישקה אותי על הלחי וגם את הילדים "שלום מי את?" הוא שאל אותה עוד לפני שהספיקה לצאת " אני רונית השכנה שתי בתים ליד נעים מאוד" הוא הביט בה " אני מבין אז את רונית המפורסמת אני כבר מת לטעום את עוגת העוגות שלך שמעתי עליהם המון המון" היא הסתכלה וראיתי שהיא רואה שכל מה שחשבה עליו לא כל-כך נכון "תודה אני ישמח שהיה לי עוד קליינט רק עם נוכל לראות אותך פה יותר "הרגשתי את העוקצנות בקול שלה ובטח גם הוא הרגיש כי הוא מיד השפיל מבט ראיתי שהוא נבוך אבל שמחתי מה קרה גם אני הושפלתי מאות פעמיים שאנשים ראו שאני בהריון ובלי בעל "טוב אני זזה עכשיו ביי" רונית יצאה מפתח הבית וסגרה אחריה את הדלת "אהה אבא אני רוצה שתראה את החדר שלי" התלהב יהונתן "הוא חדש" רוני החזיקה לו את היד "גם שלי חדש אני רוצה שתראה גם אותו" "בסדר אני יראה את של שניכם אני אפילו ישמח מאוד לראות" הוא הלך אחריהם לחדרים כשהוא מדבר בלי קול ואומר "הרבה יותר יפה לך ככה בשיער" לקח לי זמן לקרוא את השפתיים שלו אבל כשהבנתי הרגשתי כמו בת 16 שמקבלת מחמאות כולי הסמקתי.
הם חזרו מהחדרים מחייכים ראיתי את האושר בעיניים של הילדים שלי וחשבתי לי מה אני עושה הם כל-כך מאושרים אני לא יכולה למנוע את זה מהם אבל מה איתי מעצמי אני יכול למנוע את זה את הרי שמחה שהוא כאן עם הילדים ואיתך אבל את אפילו לא יודעת מה הכוונות שלו אלייך אבל " אולי תישאר לארוחת ערב" אין לי מושג מאיפה זה הגיע היא הרגישה כאילו לא היא מדברת אולי זה היה כי רצתה לבחון את העניין מה פתאום הוא עושה פה ומה קרה במשך 10 שנים שהוא לא היה פה "אה או קיי בסדר אני ישמח להישאר מתי אוכלים כי אני צריך להיות בשמונה בתל- אביב" הוא הסתכל על השעון "אה עד שאני יבשל היה 18:00 זה בסדר?" "או קיי בסדר" הילדים חייכו אילו קיבלו הר צעצועים "כן, יש איזה כיף" צעקה רוני "טוב יש לי רעיון אבא אתה רוצה לראות את המשחקים שיש לי במחשב?" יהונתן כל כלך שמח ואני הרגשתי כמה המילה אבא עדיין מהוססת אצלם אבל עדיין הם רוצים להגיד אותה כל-כך הרבה פעמיים "או קיי אתה יודע שאני עובד במקום שמייצרים משחקי מחשב?" ראיתי את האור בעיניים של יהונתן "באמת מגניב שנחזור מהחופש לבי"ס אני יספר לילדים בכיתה שלי שאבא שלי הוא הכי טוב כי הוא עושה משחקים ולא רק משחק בהם" אני קצת הייתי המומה מההכרזה,יהונתן לקח אותו לחדר המשחקים,ורוני ני גשה עליי" אמא היה לי ממש כיף היום את יודעת אני קצת פוחדת לנסוע לבד ללונדון אולי תיסעי איתנו כי אז אני לא היה בת יחידה ולא היה לי משעמם לבד" הסתכלתי אליה תוך כדי שאני מוציאה את העוף לארוחה "רוני אני לא יכולה לבוא איתכם אני לא ממש מוזמנת חוץ מזה אני חושבת שאני ינצל את זה וגם יעשה לעצמי איזה חופשה קטנה" ראיתי שהיא מתאכזבת לא רציתי שזה יקרה אבל ממש לא רציתי להיכנס בחופשה שלהם עם אבא שלהם "טוב אמא את רוצה שאני יעזור לך?" נהייתי מאוד המומה "את שואלת אותי אם את יכולה לעזור לי מה קורה פה את חולה מזה אבא שלך לקח אותך לסדנת חינוך או לסופרלנד?" היא צחקה אבל נתתי לה כמה דברים לעשות.
נכנסתי לחדר בשקט וראיתי אותם משחקים עם האוזניות על האוזניים הם צחקו וזזו עם המכונית על המסך מצד לצד כאילו הם באמת נוהגים הסתכלתי כמה רגעים ואז ראיתי אייך הוא עומד לנצח ובסופו של דבר הוא ניצח יהונתן הוריד את האוזניות מהאוזניים "היי אתה אמור לתת לי לנצח אותך" הוא חייך והוריד גם הוא את האוזניות "מי החליט ככה מה יש לזה חוקים" יהונתן צחק "כן אתה אבא שלי אתה חייב לתת לי לנצח" הוא הביט במסך "טוב אז בפעם הבאה רוצה עוד משחק "כן" ואז נכנסתי לחדר "אה לא נראה לי הארוחה כבר מוכנה והכול מוגש על השולחן" הם ויסתכלו לכווני "טוב אז אחרי הארוחה נשחק עוד משחק ואז תראה אייך אני ינצח אותך "יונתן הכריז "אני מצטער אבל אחרי הארוחה אני צריך לזוז יש לי פגישה חשובה בתל אביב" הם יצאו אחרי מהחדר הרגשתי את המבט הבוחן שלו "חוץ מזה יהונתן שמחר אתם הולכים לבריכה עם רונית והילדים ואני לא רוצה שתהיו עייפים היה לכם גם יום ארוך ולכן אתם צריכים ללכת לישון מוקדם" טוב תאמת אמרתי את זה כי אני רציתי שהם יכנסו למיטות כדי שאולי היה לנו זמן לדבר "או זה לא פייר רציתי להראות לך עוד הרבה משחקים שיש לי" הוא נגע לו בראש "אל תדאג היה לנו עוד הרבה זמנים היום יום שלישי יום רביעי אתם בבריכה כמו ששמעתי ויום חמישי אני לא יכול יום ראשון הטיסה שלנו אז אני מבטיח אחרי הטיסה אני יקדיש לך את כל יום שלם רק למשחקי מחשב ואני גם ייקח אותך ואת אחותך למשרד שלי ותראה אייך מיצרים משחקי מחשב רוצה?" "כן כן יש זה נשמע טוב,אבל מה עם יום שבת אולי תבוא אז?" הוא הביט בי וחייך הוא הצביע על הכיפה שעל ראשו "אני לא יכול" יהונתן כבר הבין אני תמיד בלבלתי אותם בהתחלה עם הדת היינו דתיים ואז חילונים ושוב דתיים ושוב חילונים ואז כבר עזבתי את הבית של הוריי וכבר לא ממש היה להם קשר לדת.
"זה היה ממש טעים" הוא אמר לי זה מוזר אנחנו לא ממש דיברנו כל-כך בינינו אבל הרגשנו פתיחות שכזו בכל זאת "תודה טוב ילדודס מקלחת ולישון אני חושבת שאתם כבר עייפים "ראיתי בעיניים שלהם שהם מחזיקים את עצמם שלא להירדם על השולחן "מה עכשיו?אבל אני אפילו לא הספקתי להראות לאבא את ההופעה שלי מסוף שנה" רוני הביטה בי במבט מתחנן "אני מבטיחה שביום שאבא שלך יבוא לשחק עם יהונתן במשחקי מחשב הוא יראה את ההופעה שלך" הוא התערב "כן אני גם מבטיח אני ממש רוצה לראות אבל אני חושב שאמא שלכם צודקת אתם צריכים לישון היה ממש כיף היום והשתוללתם הרבה אבל אתם צריכים כוח גם למחר " הם קמו מהשולחן פינו כל אחד את הצלחת שלו "אני ראשון במקלחת "יהונתן קפץ "טוב בסדר אני יעזור לאמא לפנות" אני חייבת לציין שממש הופתעתי מזה שרוני רוצה כל הזמן לעזור לי אני לא אומרת שלא לימדתי אותם תמיד לאסוף את הבלגאן הם ילדים מאוד טובים וקשובים אבל רוני לא עזרה לי בבישול או בעריכת שולחן "או קיי זה שינוי טוב כל הכבוד רוני אני ישמח שתעזרי לי" הוא קם "גם אני יכול לעזור במשהו יש לי עוד שעה עד שאני צריך לצאת,אני יכול לשטוף כלים" אני ההייתי שמחה על העזרה אבל לא רציתי את הנוכחות שלו במטבח אני יודעת שזה קצת שוביניסטי אבל גם ככה הרגשתי מתח בתוך הבית אז בתוך המטבח עוד יותר "לא אין צורך באמת רוני עוזרת לי תודה" הוא התחיל להרים כמה צלחות "אני מתעקש גם ככה לי ולרוני לא יצא לדבר כל-כך הרבה כמו שלי וליהונתן" רוני שמחה ראיתי כמה היא מאושרת ונכנעתי "טוב או קיי אני רק יפנה את השולחן" .
ראיתי אייך רוני והוא עומדים ושוטפים כלים רוני התחילה לספר לו על החברות שלה מהכיתה וכמה היא אוהבת לשיר ועל החוג תיאטרון שלה ראיתי אייך הוא מקשיב וממש מאושר לשמוע את הסיפורים שלה "יצאתי" הגיע יהונתן כולו מסודר ומסורק מהחדר "עכשיו תורך רוני" רוני ניגבה את ידיה במגבת המטבח "לכי אני יסדר פה" יהונתן בא לשבת לידי "אמא אני יכול לשחק עוד משחק אחד עם אבא ואז ללכת לישון?" התלבטתי תוך כדי שאני משפשפת בשיערו "אני חושבת שאבא שלך ממהר אבל עוד משחק קצר קצר אני מסכימה" ואז הוא קם והלך למטבח "אבא אנחנו יכולים לשחק עוד משחק קטן אחד ואז שתלך?" הוא הביט ביהונתן "מה אמא שלך אומרת על עוד משחק?" יהונתן זז מצד לצד "היא אמרה שמשחק קטן אחד בלבד" הוא הסתכל עליי לאישור ואני הנהנתי עם הראש "או קיי אבל אני לא אומר שאני מוותר לך כי אז אתה לא מנצח אתה מביים ניצחון" יהונתן קפץ "יש טוב לא צריך אני ינצח הפעם ואתה תראה "הם הלכו לחדר.
"טוב הם במיטה" הוא יצא מהחדר של רוני "יופי טוב אז אתה הולך?" הוא הלך לכיוון הדלת "כן" היה שקט מביך לא ידעתי אייך להתחיל את כול השאלות זו הפעם הראשונה שהיינו לבד "את פנויה מחר אני חושב שאנחנו צריכים לדבר" אני נשמתי "כן אני פנויה רק בשעות אחר הערב אני יוכל להביא בייביסיטר לילדים או שהם ילכו לישון אצל רונית" הוא פתח את הדלת והסתובב לכיווני "אני חייב לך הרבה הסברים על כל השנים האלו אני יודע אבל אני לא יכול לעשות את זה על רגל אחת צריך לעשות את זה מסודר אני מבטיח להסביר הכול מחר" אני החזקתי את הידית של הדלת הוא לא הביט בי אוני לא בו "איפה אתה רוצה להיפגש "ואז הוא הביט בי "אני מעדיף מקום שקט בלי אנשים יש כל-כך הרבה להסביר ולספר" אני חשבתי רגע "אפשר לעשות את זה כאן בבית אבל אני קודם צריכה לשאול את רונית אם זה נוח לה שהילדים ישנו בבית שלה" הוא הסתכל בשעון "אני יתקשר מחר בשתיים כדי שתחזירי לי תשובה או קיי?" הוא הסתובב לכיוון הדלת "טוב או קיי אז ביי" הוא הביט לי בעיניים ואני לו שמתי לב שהוא רוצה לנשק אותי אבל לא ההיית מוכנה אז מהר הורדתי את המבט "ביי לילה טוב" הוא הלך ואני סגרתי אחריו את הדלת.