אנא בחיבק-דמויות+פרק ראשון

דמויות:

חן סול-בת 15 , כיתה י' , שיער שחור פחם חלק וארוך , שחומה/שזופה , רזה , עיניים שחורות פחם , אמא שלה נטשה אותה ואת האחים שלה כשהיתה קטנה,גרה עם אבא שלה ושתי אחיה.

עלי גל-בן 20 , חצי ערבי חצי דרוזי , גבוה , שחום , שרירי , שיער שחור גלח , עיניים ירוקות , צלקת ליד העין הימנית , יושב בכלא , (בהמשך תגלו למה).

אלונה כהן-חברה הכי טובה של חן , בת 15 וחצי , כיתה י' , שיער חום כהה תלתלי כבשה עד הכתפיים , קצת בהירה , רזה , עיניים ירוקות , גרה אצל חן כי ההורים שלה נסעו לחו”ל ולא רצו להשאיר אותה לבד , הם כמו אחיות , אלונה מאוהבת באסי.

שחר סול-אבא של חן , בן 45 , שיער קצר שחור-מאפיר , שחום , בעל כרס די גדולה , עיניים שחורות פחם , אשתו נטשה אותו כשחן נולדה , והשאירה אותו לבד עם שלושת ילדיהם.

אושר סול-אחיהם הגדול של חן ואסי , בן 25 , שיער קוצים שחור , גבוה מאוד , שרירי , שחום , עיניים שחורות , חבר של ליעד כבר 5 שנים.

אסי (אסף) סול-אחיה הגדול של חן ואחיו הקטן של אושר , בן 22 , שיער גלח שחור , גבוה , שרירים מוגזמים , שזוף , עיניים חומות , רווק בינתיים.

ליעד דניאל-חברה של אושר , בת 23 , שיער קארה בלונדיני חלק , עיניים שחורות , בהירה , רזה , חברה טובה של חן.

אורן אבוטבול-בן 17 , כיתה י"ב , שיער קוצים בלונדיניים , עיניים חומות , לא נמוך ולא גבוה , קצת שרירי , מאוהב בחן בסתר.

לטי (לטיפה) חליל-בחורה ערביה , בת 20 , שיער שחור , עיניים ירוקות , בהירה , רזה , השידוך שמחכה לעלי כשישתחרר מהכלא.

ליר סול-בת 43 , שיער שחור חלק ארוך , עיניים ירוקות , שחומה , רזה , לא ממש גבוהה , אשתו של שחר , אמא של חן,אושר,ואסי , נטשה את בעלה ושלושת ילדיהם , ונסעה אחרי חלום מטופש להצליח בחו"ל.

פרק ראשון:
"עלי גל!” צעק הסוהר "צא! אתה משוחרר!” “מה?” עניתי "צא! אתה משתחרר היום" “מה היום כבר מחר?” לא עצמתי עין במשך כל הלילה , רק חיכיתי שיגיע הבוקר , שאני יסיים לרצות את שנת המאסר המזדיינת הזאת ואצא ואשאיר את כל הסיוטים שעברו עליי מאחורי הסורגים , “אל תנסה להתחכם! צא מיד!” הוא פתח את דלת הסורגים , יצאתי בצעד קטן , חושב אולי הוא עובד עליי..הוא לא אמר כלום..צעדתי עוד צעד..ואז הוא דחף אותי לכיוון דלת היציאה..יצאנו נתנו לי לחתום על כמה מסמכים..יצאתי דרך עוד כמה מבוכים ודלתות , ופתאום ראיתי,קלטתי,אוויר נקי,שמש,רוח,דברים שלא הרגשתי שנה שלמה..”עלי!!!” שמעתי צעקה במבטא ערבי כבד..ואמא שלי נפלה עליי בחיבוק גדול..”עלי..עלי שלי..הבן שלי בחוץ סופסוף..נשמה שלי..” היא מלמלה ובכתה.. א'חח חיבקתי אותה חזק,,כמה זמן שלא הרגשתי חיבוק כזה..כמה זמן לא שמעתי את הקול הזה..במבטא הערבי שלא תמיד ידעתי לאהוב..שעכשיו אני כ"כ אוהב.. “אמא,די,אל תבכי..” אמרתי לה כשדמעות ממלאות לי את העיניים..”אנחנו צריכים לשכוח את הכל..לשכוח הכל ולהתחיל מחדש..אוחח אמא כל כך התגעגעתי אלייך..” ..”כפרה שלי..” היא ענתה "בוא בוא נלך הביתה..אתה מרגיש בסדר? הכל בסדר איתך? אתה רוצה אולי ללכת לרופא?” אמרה לי בערבית..”לא אמא..אני מרגיש מעולה..בחיימשלי לא הרגשתי כ"כ טוב..בחיים…אבל אמא..איפה אבא? למה הוא לא בא?” “נשמה שלי..אתה יודע איך אבא..הוא עדיין לא מוכן לדבר איתך..אבל אל תדאג כפרה הכל יסתדר בסוף אתה תראה..” ..הרגשתי קצת מסוחרר..”מה יש כפרה? אתה לא מרגיש טוב? אתה עייף? אתה רעב?” ..”קצת עייף אמא..ומת מרעב..” “אחח נסיך שלי בוא בוא הביתה הכנתי לך את כל מה שאתה אוהב מחכה רק לך על השולחן..” או'חחח אמא שלי..אמא שלי זה האור בקצה המנהרה שלי,מנהרה מאוד ארוכה..מלאה במכשולים..אבל עדיין היא האור.

***חן***
אבא:”חן! חן קומי יש לך בצ'פר!”
אני:”די אבא אני רוצה להמשיך לישון..עוד 5 דקות"
אבא:”לא חן! את שאת אומרת 5 דקות את מתכוונת ל-50 דקות"
אני:”נו..אבאאא"
אבא:”חןןן לקום!”
אסי נכנס לחדר:”אבא תן לה לישון עזוב אותה..”
אבא:”כן כמו שנתתי לך לישון..ומה יצא ממך?”
אסי:”סליחה אבא באמת שהעתיד שלי זה לא תוכנית כבקשתך..!”
אבא:”לא ביקשתי תוכנית כבקשתי ביקשתי מקצוע נורמאלי!”
אסי:”גם בעל קיוסק זה מקצוע נורמאלי!”
אבא:”לא זה לא!”
אני:”טוב למה אתם מתווכחים לי בתוך האוזן!? וואלה אתם יותר טובים משעון מעורר"
אסי יצא מהחדר..
אבא:”יאללה חן למקלחת..”
אני:”בסדר..בסדר..” פתחתי ת'עיניים ואלונה לא הייתה במיטה השנייה..”אבא איפה אלונה?”
אבא:”אה אלונה כבר במטבח אוכלת ארוחת בוקר לא כמו מישהי אחרת פה..”
אני:”טוב טוב קמתי..”
הלכתי לאמבטיה התארגנתי לבצ'פר..
ירדתי למטבח..אלונה כבר הייתה ליד הדלת חיכתה לי..:
אלונה:”נו חן אנחנו נאחר..”
אני:”ממתי את כזאת תלמידה מצטיינת..”
אלונה:”עדיף להיות תלמידה מצטיינת מתלמידה מזדיינת..” היא לחשה וצחקה
אני:”בוא'נה סתמי י'פילה"
אלונה:”סתמי את י'ממוטה"
אני:”אה הבנתי למה פתאום החלטת להפוך לתרנגול ולקום עוד לפני שהשמש זורחת..”
אלונה:”נו ניראה איינשטיין למה?”
אני:”בגלל מישו שהשם שלו מתחיל ב-א' ניגמר ב-י' והוא במקרה אחי הגדול"
אלונה:”סתמי ובואי..” היא הסמיקה..
אני:”חחח חולה עלייך"
לקחתי ת'תיק ויצאנו לבצ'פר..הגענו על השנייה בשנייה שנכנסנו דרך השער קפץ עליי ידיד שלי אורן..”חן אנחנו יכולים לדבר? זה קצת דחוף..”
אני:”סורי מאמי נדבר בהפסקה..למה אם אני יאחר עוד פעם יעיפו אותי מפה על טיל..”
אורן:”טוב אז בהפסקה..”
אני:”סבבה".

***עלי***
בשנייה שסיימתי לתקוע ת'אוכל של אמא שלי..והרגשתי כאילו אני עומד להתפוצץ..החלטתי שאני הולך לדבר עם אבא שלי..להבין מה הבעיה שלו..אני הבן שלו..הוא צריך להאמין לי שלא אני עשיתי את זה…הוא ישב במרפסת..יצאתי וישבתי לידו..היתה שתיקה מותחת כמה דקות..והתחלתי לדבר איתו בערבית..ידעתי שהוא לא אוהב שאני מדבר איתו בעברית..: “אבא..תסתכל עליי..”
הוא התנהג כאילו הוא לא שומע אותי..
"אבא! אני יצאתי משנה של סיוט בכלא המחורבן הזה! אני הבן שלך! לא עשיתי את זה! אתה צריך להאמין לי! לא לאחרים! אבא!” צעקתי עליו בייאוש "אבא! מה אני צריך לעשות בשביל שתתחיל לדבר איתי! להתייחס אליי?!”..אמא שלי יצאה למרפסת "מוחמד זה הבן שלך ! תקשיב לו לפחות!” התחננה אליו וכשראתה שזה לא מזיז לו וויתרה וחזרה פנימה…….
החלטתי שאני לא מוותר ישבתי שמה והחלטתי לא לזוז עד שהוא מדבר איתי….אחרי שעה שלמה שישבנו ושתקנו פתאום שמעתי את הקול שלו:”יש רק דבר אחד..” הוא אמר "חלום אחד רק דבר אחד קטן..שאני רוצה שתעשה..אחרי שעשית כל כך הרבה נזק לשם שלנו ולכבוד שלנו..זה משהו שתעשה בשבילך ..לא בשבילי ולא בשביל אמא ולא בשביל אף אחד רק בשבילך שאולי יצליח לאסוף את השברים של מה שהרסת..ולתקן קצת את הנזק שנעשה..” “כן אבא..” עניתי בגרון חנוק מדמעות..וואו כמה זמן לא שמעתי את הקול שלו..פתאום הרגשתי שאני כבר לא כ"כ מכיר אותו..”מה זה?” “אני רוצה ש…” .