לאבד אהבה4
מאוחר יותר..
קארן ישבה במרפסת,שותה קפה .
דפיקה קלה נשמעה בדלת..
"מי זה?" שאלה..
"קייל,"נשמע קולה.
היא פתחה את הדלת.הוא הושיט לה זר פרחים ענק.
"תודה.."חייכה,מופתעת..,"לכבוד מה זה?"
"סתם..התחשק לי להפתיע אותך.."חייך.
"אני רואה לפי המבט שלך,שאתה רוצה לדבר איתי..,"הבחינה.
"כן..בקשר לזה.."נאנח.."אני לא רוצה,ליצור רושם מוטעה..אני,לא יודע מה עובר עליי בזמן האחרון.."
"קייל,"אמרה לו,"אתה לא צריך להסביר,אני..מבינה."כשהם מתיישבים על הספה…"אתה מבולבל."
"דווקא לא."ענה…"אבל,אני לא יכול להסביר.".
"נסה אותי.."היא אמרה.
"אני חושש לחיך."הוא אמר.
"אני לא מבינה.."אמרה.
"כל מי שאהבתי,עזב אותי,או נלקח ממני.אמא שלי,חברי הטוב,ארוסתי.."אמר.
"אז מה אתה אומר בעצם?" ניסתה להבין.
"עדיף,שלא נהייה ביחד.."אמר,מביט בה.."אני רוצה להיות איתך,אך לא מסוגל.לא כרגע.."
לאחר השיחה הזו,הבינה קארן.הוא לא אוהב אותה.זה הדרך,שבה ניסה לומר לה זאת,בכדיי לרכך את המכה.הוא כנראה השתמש בתרוץ הכי ותיק שיש כדיי להתרחק ממנה.
מאוחר יותר..קרא להם המפקח לחדרו.
"יכול להיות שיש לנוקצה חוט,בתעלומת הרצח של ארוסתך,קייל,"בישר לו.
"האדם הזה שרצח אותה ישלם על זה ביוקר.אני אגרום לו להתחנן על חייו."קרא קייל.
"כרגע,אתם יוצאים לרחוב..תהיו מוכנים לקרב יריות..הוא אינו לבד."קרא המפקח,"אל תעשו צעד דרסטי מידיי,אלא אם כן הם הולכים להטמין פצצה תרמו-גרעינית ולהעלות את כל העיר בלהבות."
קייל טען את אקדחו הכסוף במחסנית מלאה.
הם נכנסו,טעונים ריגשית,כששניהם חושבים על אתמול בערב.נכנכסים לבניין ישן..
"אני מקווה שאתה מרוצה מעצמך."לחשה באוזנו כשהם מתחבאים..
"למה?על מה את מדברת?" שאל..
"אתה נצלן..כמו כל הגברים.,"קראה.
"רק אמרתי לך מה אני מרגיש…אפילו לא נתת לי לסיים אני התכוונתי.."החל לומר.
"למה? שאתה לא רוצה אותי?" שאלה.
"מה??"קרא.."סילקת אותי מהביית שלך,אני התכוונתי לנשק אותך."
"אני יודעת שחשבת רק על דבר אחד."קראה..
"זהירות!!!"קרא..מזיז אותה הצידה.
"מה אתה עושה?" קראה.
"מגן עלייך."קרא.."אם לא תזוזי את תחטפי כדור!"
"זוז ממני!"קראה בעצבים..
"ששש.."קרא,מניח כף ידו על הפה שלה,"הוא ישמע אותנו ושנינו נהרג בגללך."
גופו נצמד אלייה..כשהם מתחבאים מהיורה.
היא חשה בהלמות ליבו שהאיץ,בעודו מגן עלייה בגופו.כל כך,קרוב אלייה,כשהחזה שלו צמוד לחזה שלה,חשה בנשימות שלו על צווארה.
רייח האפטרשייב שלו,שיגע אותה.היא רצתה לנשק אותו בפראות.הוא עצמו רצה לגעת בה,לנשק אותה.מביט בה,קל כך קרוב..וכמעט…כשלפתע הצמיד אותה אליו.
בכדיי שלא יירו בה.הכל קרה תוך רגעים…
הם נקלעו לקרב יריות..מנסים להתחמק מכל קליע שנורה לעברם..מתפרצים לתוך החדר ופותחים במטח יריות. אדם רעול פנים החל יורה לעברם.
"השאר אותה מיחוץ לזה!"קרא לעברו,"זה ביני לבינך!"
משך את כל האש אליו..האדם קרב אליו.הם החלו מתעמתים זה עם זה,קרב פנים אל פנים.אגרופים שלופים,מנסים לגרום שה לזה,להכנע.
קייל התעמת עם האדם שגרם למותה של אהובתו.הוא נאבק בו,פיזית,כה קרוב,תופס את אקדחו של יריבו מנסה לשלוף לו אותו מהיד.כשלפתע,נשמעה יריה..
כשלפתע נשמעה זעקה..מישהו נפגע.מישהו נפצע.
רעול הפנים נפל ארצה מדמם..
"קייל,!"היא רצה אליו…מבחינה,שגם הוא,פצוע.
"זה ניגמר.."אמר..בין נשימה לנשימה.כשכבר,קשה לו לנשום.
"אתה תהייה בסדר…"ניסתה לומר אוחזת בו,כשהוא מתמוטט.
"יריתי בו.."קרא,"הוא..מת."
"בטח שהוא מת.רוקנת עליו מחסנית שלמה.."אמרה…
קארן.."אמר לה,כשדם פורץ מפיו,וחוסם לו את קנה הנשימה. עכשיו,היא הבינה,מדוע הוא כל כך..נרתע מהקשר.הוא פחד,לאבד גם אותה.כאילו מין קללה רובצת עליו.
"אל תיפרד..אל תעזוב אותי,קייל.."קראה..חוסמת את הפצע שלו בידה
"כל כך קר לי.."הוא רעד…כשצוות רפואי ניגש אליו..הפראמדיק החדיר לו עירוי נוזלים..
"הוא זקוק בדחיפות לעירוי דם!"קרא הפראמדיק,מכניס אותו לאמבולנס.הכל הטשטש לו..רמות החמצן בדמו החלו לרדת..בעוד צוות החובשים מטפל בפציעה שבחזה שלו.הייתה לו פציעה חמורה.כשהדם חודר מבעד לתחבושת ולא מפסיק.קייל בעצמו,לא הבין מה קורה לו,כשנשימותיו חלשות..
"מה מצבו?"שאלה קארן..
"קליע קרע את אבי העורקים שלו .יש לו פציעה לבבית חמורה.הוא מאבד המון דם.אם לא נגיע מייד לביית החולים הוא עלול למות מאיבוד דם."אמר החובש,שטיפל בו במסירות והמקצועיות.
קארן.."הוא קרא מבעד למסכת החמצן בשמה,נאבק לשרוד..כשהמסכה מתמלאת בדם,שניגר מגרונו.הוא לא הפסיק לדמם.
האמבולנס הצליח לבסוף להגיע לביית החולים.
תגובות (1)
אוי, זה כ"כ עצוב ויפה.
דרך אגב הכתיבה שלך מהממת!