אהבה לא מוכרת

אין דבר שאני יותר אוהבת מלשיר אבל אף פעם לא היה לי את האומץ לשיר מול אנשים ,יש רק חמישה אנשים ששמעו אותי שרה אמא ואבא שלי כי אני שרה ממקלחת ובחדר לבד ואחי הגדול ,חברה שלו ובת דודה שלי שהם החברים הכי טובים שלי.לאחי קוראים בן הוא בן שבע עשרה כיתה יא ,וגדול ממני בשנה וחצי,הוא הבן אדם הכי מעצבן בעולם אבל משום מה הוא זה שהכי דוחף אותי לשיר ,הוא "אליל" הבנות חתיך חכם ומלא קסם יש לו שיער חום חלק ועיניים מדהימות בצבע דבש , ו הוא קפטן קבוצת הכדורסל בבית הספר עם גוף רזה ושרירי,הוא תלמיד מעולה ובאופן מפתיע גם התלמיד הכי טוב במגמת פיסיקה.והכי חשוב יש לו את החברה הכי מדהימה בעולם אלינור ,היא יפה וחכמה ומקסימה ומלאת חן אני עוד לא הצלחתי להבין מה היא מוצאת באח ה"חמוד" שלי(אבל אולי בסוף אני יבין)יש לה שיר שיער שחור מתולתל קצת ועיניים ירקות,כחולות ,ממש כמו ים,וחיוך חמוד במיוחד ,היא רזה ויש לה גוף מחוטב כמו של המעודדת הראשית בסרטים האמריקאים וטעם טוב מאוד בבגדים ובמקרה היא החברה הכי טובה שלי גדולה ממני בכמה חודשים ואיתי בכיתה ,וכל הזמן שואלים אותנו עם אנחנו אחיות כי אנחנו די דומות למרות שבן שמכחיש את זה בתוקף כי אין סיכוי שהוא היה יוצא עם שיכפול של אחותו, היא ספורטיבית מאוד היא רוקדת מגיל 5 וגם אני דרך הריקוד בעצם הכרנו, וכבר שמונה שנים שהיא מתעמלת קרקע,אה והיא גאון מתמטי.השלישית היא בת דודה שלי ליאן שגם היא איתנו בכיתה וחלק מהשלישייה שלנו ,אלינור היא ואני BFF EVER אנחנו כל הזמן ביחד ,גם לליאן יש טעם מעולה, והיא היצירתית מביננו מציית מדהים מפסלת ומצלמת אומנותית מאוד,והמקצוע שלה הוא היסטוריה,יש לה שיער חום בהיר חלק ועיניים חום ירוק ,עיני חתול,וגם היא רזה ויפה.ויש אותי בר,חוץ משירה ומאלי (הכינוי של אלינור)וליאן אה והאח המעצבן שלי וכל מה שיודעים עלי עד עכשיו,אני גם מעולה במדעים (כמיה וביולוגיה)ובספרות כן כל מה שאני עושה לא כל כך מתחבר ביחד אבל אין מה לעשות זו אני.יש לי שיער שחור חלק וקצת גלי עינים גדולות וכחולות עמוקות שכאלה ,וכולם אומרים שיש לי שפתיים ממש יפות וגוף של דוגמנית אני לא כל כך מאמינה בזה.בין כל התחביבים והכישרונות שלי בטח הבנתם שאני הכי אוהבת לשיר אבל יש לי פחד במה אדיר לא משנה כמה כולם ניסו אף פעם לא העזתי לשיר מול אנשים גם כשאימא לקחה אותי למורה לפיתוח כל במקום לשיר רק בכיתי,בקיצור אף פעם לא העזתי לשיר.הגיע היום הראשון אחרי חופשת חנוכה נכנסו לבית הספר ביחד ליאן אני בן ואלי(שכחתי לציין שכונו גרים באותו רחוב בית ליד בית,מוזר מה)היה צלצול ואמרתי לבנות שצריך להיכנס לכיתה,וכמובן בן המעצבן התחיל לריב איתי עד שאלינור וליאן סחבו אותי לכיתה,"אווף אלי אני לא מבינה איך את יוכלה להיות חברה של הדבר המעצבן הזה,אני עוד חייבת לסבול אותו"היא צחקה "את יודעת איזה חמוד הוא,וכמה הוא אוהב אותך" "ממש חמוד שממש מת עלי" "אוי נו ברבי(הכינוי שלי) תפסיקי הוא תומך בך יותר מכולם"ליאן הצטרפה לשיחה "את יודעת כמה הוא רוצה שתצליחי הוא שאת מוכשרת וכמה הוא עושה בשביל שתשירי" אלינור אמרה לי בחיוך ,חייכתי גם חיוך עצוב "כן את צודקת הוא באמת בסדר לפעמים האח הזה שלי,בלעדיו,לא הייתי אפילו רוקדת לפני אנשים" עד גיל 12 לא הסכמתי להופיע בכלל גם לא בריקוד אבל בן אני לא יודעת איך הצליח לגרום לי להופיע בהתחלה זה היה רק בשורה אחרונה אבל עכשיו אני מצליחה לרקוד גם בשורה שנייה באמצע בזכותו בלי לקפוא.שלושתינו חייכנו ואז נכנסה המורה וקטעה את הרגע הנוסטלגי הזה,"תלמידים עומד להצתרף לכיתתנו ילד חדש ,הוא יצתרף בשבוע הקרוב קוראים לו דניאל " כמה בנים קפצו"די זה נכון,דניאל מצתרף הוא השחקן הכי טוב אצלנו בקבוצה,הינו מתים שהיה הקפטן אבל הוא מסכים"הם המשיכו לצעוק וליאן סימסה לרועי שהוא ידיד טוב שלה (למרות שברור לכולנו שיש בינהם משהו מעבר)והחבר הכי טוב של בן,הוא כדורגלן בקבוצה שהבנים מדברים עליה וגם הוא יכל להיות הקפטן אבל לא הסכים (כרגע אין להם קפטן),הוא חתיך מאוד שיער חום קוצים,שרירי עם עינים חומות אבל יפות כאלו."בנות" ליאן לחשה לנו "רועי אומר שדניאל הזה באמת מגיע לבית ספר שלנו, ו..תראו בעצמכן את ההודעה השניה,שאלתי אותו איך הוא" היא נתנה לנו את הפלאפון והי כתוב"הוא די גבר כזה נראה סבבה,,גם בן מכיר אותו דרך אגב הוא חבר טוב של שנינו ,הוא בן שש עשרה וחצי משהו כזה,נשאר שנה בגן ו…לא יודע הוא אחלה גבר באמת, אההה, למה את מחפשת חבר,ליאני?"שתינו חייכנו והיא הסמיקה ראו שההודעה הזו נכתבה בהיסוס………..
המשך יבוא