stone walls

אני יוצא למסע הזה עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ, עם חצי מהלב שם וחצי ממנו פה.
אני מסתכל מסביבי, מאז העצים כבר לא ירוקים, השמים כבר לא כחולים והתודעה כבר לא נקיה..
אבל זה רק אצלי, אני לא מפחד כמוהם, אני לא מסתיר את הכל מאחורי חיוך, אני לא צוחק כי זה מה שאני אמור לעשות, אני לא מי שאני אמור להיות אני מי שאני בוחר להיות ועכשיו אני מחליט להפסיק עם הזיוף ולמצוא מקום שיתאים לי.
כולם הולכים בשורה ארוכה בדרך לכלום, כולם בוכים בגלל משהו שהם הובילו את עצמם לתוכו, כולם מפחדים ממשהו שלא קיים וכולם רוצים להשיג משהו וגם אני כמוהם, כמו כולם.
אם פעם אחת הם היו מרימים את העיינים ומסתכלים על עצמם, על התור הארוך הזה ללא נודע של החיים הם היו מצטרפים לאלה שהרימו את העיינים, לאלה שמסתכלים רחוק ולא על הגב של זה שעומד מולם, אלה עומדים מחוץ לתור, שעוברים את החומה, הגדר, עלינו.