האויב שבפנים, זה שמהדהד בראשך מילים. זה שגורם לך לא להאמין ללכת אחורה עוד לפני שניסית. האויב הזה חלקלק, לובש גלימת מלאך אך בפנים הוא השטן, עושה הכל שלא תצליחי […]
אני לא יודעת מה אני מרגישה. אני לא יודעת מה מותר לי להרגיש. אני לא יודעת מה קל לי להרגיש. אני לא יודעת אם אני רוצה להרגיש. לעיתים מחשבות כאלה […]
אני נעשה שפוף עם הזמן. השבוע אני נוטה לפנים, בשבוע הבא אזחל על ברכיי, בשבוע אחריו אפול על ידיי. מי ממתין לרכבת יחד איתי? אני פונה לימין. אני פונה לשמאל. […]
הייתי ילד מבולבל. נשארתי מחוץ למעגל כי לא ידעתי מה לעשות כדי להיות מקובל. עשיתי בעיות לכל המורים כי לא ידעתי איפה להוציא את התסכול שלי על עצמי. אבל אז […]
בזמנו הייתי בן תשע-עשרה, וכבר הייתי בתואר השני שלי במתמטיקה. באותה תקופה נהגתי לבלות את סופי השבוע בבית, ואת אמצע השבוע במעונות של האוניברסיטה. יצאתי מביתי ביום ראשון אחד לעוד […]
אני לא יודעת למה בכיתי. הייתי אמורה להיות שמחה. הייתי אמורה לצווח באושר לשמיים, להודות לאלוהים על החתן שהוא הביא לי. כולם חשבו שאלו דמעות של שמחה, אבל לא הם […]
היי, קורא\ת אלמוני\ת! מזהירה מראש על טריגר – פגיעה עצמית, התאבדות, הרבה רגשות באופן כללי… אם אתם מתחילים להרגיש רע בבקשה לא להמשיך לקרוא! אני רק רוצה לפתח את כישרון […]
ישבתי על ספסל באמצע שום מקום והסתכלתי על העננים. הם היו נראים כל כך רכים וזה גרם לי לרצות לגור עליהם ולהרגיש נוחות בפעם הראשונה בחיי. שמתי לב פתאום שהציפורים […]
עליתי על הרכבת האחרונה לאותו יום. ידעתי שהולך להיות ריק שם, אבל עדיין הייתי מופתע מכמות האנשים על הרכבת. אחד האנשים שם עמד למרות כל הכיסאות הריקים שהוא יכל לבחור […]
קטע ראשון – משפט כפול: מה מסתתר מאחורי זגוגיות המשקפיים? עיניים קרות, חסרות נשמה קוראות בעיון את כותרות היום. מה מסתתר מאחורי חולצת המשבצות? אדם חכם? אולי מניפולטור. עליי, החוכמה […]
היום, כשאני כבר אדם בוגר, כמות הזיעה שגופי מפריש(בעת מזג-אויר חם ולח)היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית. בכל פעם שאני מזיע, זה כבר לא שיכבה עדינה ולחה של זיעה על מצח […]
החושך יורד. השחור האפל והמסתורי ששואב אליו את הכול, הוא חזק. עוצמתי. הכוכבים מנסים לעזור אבל הם רחוקים, והמים מבדילים בינינו. הוא מעמעם את הדרך, מטשטש את המטרה. אי וודאות. […]
הוא מלחשש ומהפנט אנשים בעודם ישנים. הוא לא מדלג על אף אחד, ודואג שידעו זאת. כאשר הוא בא, זו כבר שעת לילה. לקול הצרצרים ולשריקת הרוח, הוא מתגנב אל תוך […]
הוא מלחשש ומהפנט אנשים בעודם ישנים. הוא דואג שכולם יושפעו ממנו, ועדיף לרעה. הוא לא מדלג על אף אחד, ודואג שידעו זאת. כאשר הוא בא, זו כבר שעת לילה. לקול […]
שאלתי פעם שען ידוע: "האם הזמן עושה את שלו? "הוא משתדל ומתאמץ מאוד לעשות את שלו", אמר השען. "אתה לא מבין איזו אחריות יש לזמן לדאוג שכל השעונים שבעולם יראו […]
יש לי כמעט הכל בית, ומשפחה. יש לי כמעט הכל אין לי זכות להיות עצובה. יש לי כמעט הכל עבודה, כסף, מכונית. ובכל אופן מחשבותיי אינן בהירות טוב.. אולי כי […]
אומרים שהחיים הם ריצה למרחקים. אם ככה, מה קורה למי שעוצר לרגע? החיים ממשיכים בלעדיו? מה קורה אם מישהי רוצה לקחת הפסקה? איך היא יכולה לעזוב הכל? איך היא יכולה […]
אני לא אוהבת את עצמי כשאני לידו. אני לא אוהבת את הצחקוק המזויף שנפלט מפי בתגובה לבדיחותיו הלא מצחיקות. אני לא אוהבת את התמימות שלי, שמעלימה עין ממעשיו. אני לא […]
האפלה סביבי קיבלה משקל מעיק יותר ויותר עם כל רעש צלצול הטלפון. כשהצלצול עלה, בסאונד, ובאנרגייה כך הרגשתי את גופי כבד יותר ממש כאילו שכבה דקה דקה של חומר כבד […]
בתחילת הדרך, עבדנו בפרך, "עבודה עברית" היתה אז ערך, בנינו, סללנו, כבשנו, ביצות רקק יבשנו, אדמות טרשים חרשנו, שתלנו גם זרענו, עצי פרי ונוי נטענו, שממות הפרחנו, עמלנו, יגענו, טרחנו, […]
אני עצבנית. אני כועסת. אני מאוכזבת. אני פגועה. אנשים לא מבינים שיש לי רגשות, לא מבינים שגם אני יכולה להיפגע, לא מבינים שיש השלכות למעשיהם. עזבו אנשים. חברים שלי. המשפחה […]
שבת, 17.4.21 22:20 לפנות חצות~ ——- אני לא בטוח כמה זמן אנחנו מכירים, אבל אני מרגיש כאילו עבר פרק חיים שלם מאז הפעם הראשונה שנתקלנו זה בזה. אם מסתמכים על […]
לבד. לפעמים אנחנו כלואים בתוך עצמנו. עומדים במרכזו של מעגל חברתי רחב, אבל מרגישים לבד. לפעמים אנחנו מספרים שטויות, כדי שלא ידעו את המחשבות האמיתיות שלנו. לפעמים אנחנו מחייכים כשעצוב. […]
“שבור לו ת’ראש דוד” השמש החלה לשקוע על הסמטה שמאחורי השיכון ברחוב דניאל. נער גבוה ורחב כתפיים נעמד בגאון מעל גופו המקופל של בחור אחר שהיה מוטל על הרצפה. “כן […]
“זו כבר הפעם השלישית שאתה מאחר השבוע” הבוס השמן ישב מאחורי שולחן עץ רחב, כפתורי חולצתו נראו כאדם התלוי בין שמיים בארץ ומחזיק בקושי במעקה צר בכדי להציל את חייו. […]
"רגישות ומודעות זה אוברייטד", קרן מלמלה בזעם לאחר התקף חרדה נוסף. הבית הגדול היה ריק, ימי שמינית חופשיים וחלולים, בלי-עתיד-בלי-תקווה-בלי-חלום. רעות הגיעה לפני שעתיים, כמו תמיד בהתקפים האלו, מתייצבת מיד, […]
בעולמינו הקט ישנם אנשים אשר אינם מתרחצים וגם אינם מחליפים בגדים במשך ימים ארוכים, חלקם אפילו במשך שבוע שלם! כמו-כן, לאורך הימים שחולפים להם בין מקלחת למקלחת, על-פני מפשעתי התפתחה […]
נהמת הרכבת התחתית שחלפה על פני תחנת כיכר יוניון בניו יורק נשמעה למרחקים. על פני השטח התהלך עכשיו איש ללא פנים, מבטו מזוגג ולא מעלה חשד. מובן שהיה זה רק […]
אני אוהבת את השמש. את קולות הציפורים הנודדות בעקבות השמש. את קרניה המלטפות, החמות והעדינות, שמזכירות לי את הבית. השמש מביאה איתה זכרונות. הגשם שוטף אותם. לפעמים, כשאני יוצאת החוצה […]
והארץ מלאה כזה סוג של חלאה מאחזי עיניים שבמתק שפתיים פונים לשמיים ושתי ידייהם טובלות בתוך מים עכורים יישליו ישלו וייקחו אגדות שנשכחו. אך ישנם נדיבים ששואבים הנאה מחיפוש נתיבים […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
