24 / השרוט
פתאום התעוררתי, הכל מסביבי היה מעורפל, אקדח היה מכוון לי עמוק בתוך הרקה, קול בס שניתן לשמוע שהעיוות בו נעשה על ידי מכונה אמר לי " תגיד לי עכשיו מה היית עושה אם אלו היו 24 השעות האחרונות בחייך!?”. ראשית אמרתי לו : " לא יודע", הוא לא הרפה ואמר לי " אם לא תגיד לי בדיוק, לא תהיה לך אפילו דקה נוספת בעולם".
כמובן שבאותו רגע שפכתי את כל חלומותיי בפניו, בזה אחר זה, בצורה הכי אמינה שיכולתי.
הוא התרצה; כעבור מספר שעות מצאתי את עצמי מכוסה עיניים, נזרק בפינת רחוב מתוך רכב נוסע.
חזרתי לביתי ושבתי לחיי הנורמטיביים.
24 שעות לאחר מכן מצאתי את עצמי שרוע על המדרכה, באמצע מעבר החציה של כביש ראשי, לאחר שכדור פילח את מוחי.
תגובות (2)
"עמוק [אל] הרקה" – לא 'בתוך'.
"מה היית עושה…" – אם זו שאלה, סימן הקריאה מיותר; אם זו אמירה, סימן השאלה מיותר. זו בוודאי לא תמיהה.
"באותו [ה]רגע" – רגע מסויים ומיודע.
"עשרים וארבע" – במילים. ספרות שמורות למספרים סדרתיים.
אסקייפיזם אקזיסטנציאליסטי במיטבו. גאוני.
עידו יקירי, אתה פעיל מאוד באתר, וזה נהדר. אשמח אם תוכל להיות פעיל גם בכתיבת תגובות. כל כותב מעוניין בתגובות, ולכן מן הראוי שאנו הכותבים (והקוראים) גם נגיב על סיפוריהם של אחרים.
הדדיות.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
תודה רבה על התגובה המעשירה.
מתנצל שאני פחות פעיל בקריאה ותגובות, כרגע עסוק בלימודים ומדי פעם מוצא מעט זמן לפרוק דברים מהמגירה…
כשיתפנה לי מעט זמן בהמשך החודש, מניח שאוכל לקרוא יותר באתר ולהגיב.
בכל מקרה – תודה על ההערות הבונות והפירגון.