תתפסי בידי

"פשוט, תתפסי בידי" הוא אומר.
ידו מושטת לכיווני ואני יודעת שלא אתפוס בה.
"לא" אמרתי וראיתי את הבלבול בפניו.
"למה?"הוא שאל, והסתכל עליי.
"כי אני לא אדם ששווה הצלה" אמרתי לו עייני מתחננות שפשוט יעזוב אותי.
"כולם שווים הצלה" הוא אמר לי, עיניו אומרות כי הוא לא יוותר.
"תאמין לי שאני לא" אמרתי לו וצעדתי צעד לאחור.
"למה?"נראה כי הוא לא יכל להגיד יותר דבר.
"בגלל, שלא מגיע לי" אמרתי לו, עוד שנייה ואני אדחוף אותו החוצה.
"תקשיבי לי" הוא אמר לאחר שהעיף מבט מאחוריי גבי.
"פשוט תתפסי בידי ונוכל לדבר על זה אחר כך"הוא אמר.
"לא"אמרתי והתכוננתי לדחוף אותו.
"תקשיבי" הוא אמר ותפס בידי"אם את לא באה איתי עכשיו זה הסוף של שנינו"
הוא אמר, והיה משהו בעיניו, משהו שאמר שאני לא יכולה לסרב לו.
"בסדר"אמרתי לו.
"באמת?" הוא שאל מופתע.
"כן!"אמרתי לו ותפסתי בידו.
"ועכשיו, רוץ"