תקווה

כשנגמרות לך כל האפשרויות לומר כן מה הפלא שכל שנשאר זה לומר לא?
מה הפלא שכבר ויתרת? שכבר ההתייאשת.
הרמת ידיים, אמרת זה לא בשבילי.
מנסה לחיות את החלום ובנתיים החלום התגלה כסיוט.
סיוט הצורם, הכואב, המכאיב לי בכל רגע נתון.
והסיוט?
כל יום חוזר, לא מרפה. רוצה לנצח אותי, רוצה להתיש אותי עד חורמה.
אוחז ולא מרפה.
תפס אותי מהורידים ומשך אותם עד כדי התפרצתי בבכי, עד כדי שראיתי תמונות חיי, עד כדי שאת האור בקצה המנהרה אני כיביתי.
כי בסופו של דבר, אנחנו אחראים על חיינו,
אנחנו שולטים בו.
אנחנו חיים את החלומות שלנו.
ויש לנו את האפשרות, לחיות את החלום או את הסיוט?
ובנתיים עד שכל יגמר,
אני חייה את החלום וחולמת שאני חייה.