תן לי לנשום לאט
תן לי לנשום לאט,
דמעה
ועוד אחת
כדי שהכל יעבור יותר חלק
שלא ניחנק חלילה
הרי אסור לומר מילה
נגד
וגם אסור לומר מילה
בעד
אסור לבחור עמדה
הרי כולם יודעים כבר מה היא
ומי אתה שתגיד לי שאני טועה?
הרי דעתי היא כדעת הכלל
ולפיכך אני מעל
כולם
לא שותקים ולא מעלימים עין
אך גם לא מגנים או מנסים להבין
ובסופו של היום זה אתה
ואני
והדעות שלנו
בצדדים השונים של הסקאלה
כשאני צודקת ואתה
תן לי לנשום לאט…
תגובות (3)
כבני אדם, יש לנו דעות. בכל נושא.
על-פי הגדרתך: "הדעות שלנו בצדדים השונים של הסקאלה". מכאן: אם את צודקת – אני טועה; ולהיפך: אם אני צודק את טועה.
למה אסור להביע דעה? או גרוע מכך: למה אסור לבחור עמדה?
לתת לך לנשום, פירושו להתעלם. בן-אדם מסוגל להתעלם ממה שלא מעניין אותו או שלא אכפת לו מהשלכותיו.
האם הכוונה היא: "אל תגיבו. אכתוב מה שבא לי, גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם"??
באופן אישי, אני מעדיף תגובות 'רעות' על התעלמות, כיוון שאפילו הן נובעות מאכפתיות.
המכתם כתוב היטב, כך שאין לי הערות על עברית/ פיסוק/ עימוד.
משמח לראות שאת עדיין בסביבה.
נ.ב. האתר הזה מת.
להיפך, יש דברים שאני נורא אוהבת שמגיבים עליהם, בלי קשר לרע או טוב.
במציאות אני מישהי שיש לה צלקות ישנות על הפנים ואנשים נוטים להעיר על זה בלי בושה, לרמוז/לא לרמוז שאני צריכה להתאפר ואף להתייחס אליי לפעמים כאילו אני "מחרידה ממש" ואני לא, באמת. אני לא רואה צורך להתאפר ולכסות את הפנים שלי במייקאפ כל עוד זה משהו שלא מפריע לי. חייתי כל החיים עם הצלקות והאלה ואני תמיד על תרופות ומשחות אבל מה לעשות שלא הכל קסם בעולם ולא הכל עובר, רק חבל שהערות מגעילות של אנשים לא נעלמות.
תודה על התגובה.
אהבתי מאוד את המבנה, הכתיבה/חריזה המקוטעת מלאות חן.
וכן יש הרבה אנשים שאוהבים לבלבל בשכל יותר מדי ואין כוח אפילו להתחיל לריב איתם, לפעמים זה יותר מדי.