תמיד איתך

הוא ישב על החול , מביט למטה ואז מסיט מבטו לשמיים , מה יפים הם השמיים.
"חבל שהיא עזבה" אמר בעצב , והסיט מבטו לים.
אבל היא לא עזבה או עברה מקום , היא מתה.
פתאום הוא שמע קול. "אני תמיד איתך". הקול היה מוכר לו , זה היה קולה של אהובתו.
"זה..זה..זה אמיתי?" מלמל , הוא לא האמין , שאהובתו המתה מדברת איתו.
"כן" אמרה אהובתו המתה , ומול הנער הצעיר הופיעה אהובתו , שמלתה התכולה הייתה מלאה בעצות ים , שיערה הבלונדיני היה פרוע ומבולגן לכל עבר , והטבעת שקנה לה , לא הייתה על אצבעה.
"אני תמיד איתך , לא משנה איפה" הוסיפה , והתכופפה ללטף אותו.
"אבל את מתה" אמר בטיפשות רבה , אך לא ידע מה היא תעז לומר לו.
"הצטרף אלי , אדוארד" אמרה והושיטה ידה.
"אני…אני…אני…." מלמל , הוא לא ידע מה לבחור , חיים או מוות.
"נהיה…ביחד….לנצח…." רוחה כמעט התפוגגה.
"אליזבת'!" צעק ואחז בידה , והם נעלמו , שקעו בים.
ושוב נשמע הקול "אני…תמיד…איתך…"….