תלחמי בכל הכוח!

מישהו פעם אמר לי את זה ..
מישהו פעם אמר לי תלחמי בכל הכוח!
על עצך, על החיים שלך, על שמך ובשבילם.
אף פעם אל תרפי.
זו את, רק את, וכמוך אין עוד אחת.
אז נלחמתי, נלחמתי בכל הכוח.
עלי על חיי ועל שמי כי כמוני אין עוד.
ואף פעם לא הרפיתי.
עד שיום אחד נגמרו לי הכוחות, לא הבנתי למה אני צריכה להלחם הרי זה לא יפחית את הכאב..
אז הרפיתי, ופתאום, פתאום הכאב כבה.
ואני?, אני נעלמתי.
נעלמתי לתמיד.
וזהו שום דבר לא הפריע לי יותר, שום דבר לא הציק או העיק.
הכל נעלם אבל רק דבר אחד נשאר, הזיכרון.
נזכרתי באימא ובאבא ובאחותי ובאחי.
ובכל המשפחה שלי וחשבתי לעצמי.
חשבתי דקה, חשבתי שתיים.
רגשות אשמה עלו בי.
זה הם הם החלק החסר שלא הבנתי.
"בשבילם" בשביל אלו שכן אוהבים.
איך יכולתי להיות כל כל אגואיסטית.
ועכשיו כל הכאב הזה יישאר לתמיד לא משנה כמה אנסה לשכוח.
והמישהו הזה שאמר לי את זה פעם? פגשתי אותו שם.
פגשתי אותו במקום שאליו הגעתי אחרי שנגמרו לי הכוחות.