תיבת הנגינה של סבתא סטריה

עברתי לבית ספר חדש השנה.
התאקלמתי דיי מהר
אולי בגלל שיערי הבלונדיני שזוהר בשמש
ועיניי הירוקות- אפורות שנוצצות להן תמיד בנחת
ואולי זה בגלל הצחוק המתגלגל שכשהוא מתחיל אי אפשר להפסיק אותו
לא יודעת למה אבל התאקלמי מהר
"וואו כמה דברים יש לך פה" אמרה שביט חברתי החדשה ובחנה בהשתאות את החדר המואר שלי
"תוכלי לעזור לי לסדר פה?" שאלתי בנימוס את שביט, מסיתה הצידה את הפוני הבלונדיני שלי.
"בטח! מעניין כמה דברים יש פה" אמרה לי שביט בהתלהבות והתחלה לבחון את הדברים שניצבו על המדפים.
"מה זה?" שאלה שביט והוציאה מאחד המדפים תיבה מאובקת בצורת לב.
"לא יודעת" עניתי לה ופתחתי את התיבה
פיית ברזל חלודה הסתובבה על צירה לקול מנגינה מרגיעה ושקטה מעל הפיה היה רקום בעברית "תיבת הנגינה של סטריה" הפיה הפסיקה להסתובב ומגוון תכשיטים רחב נגלו לעיניה של שביט ולעיניי
תכשיטי כסף, תכשיטי זהב, תכשיטים בעבודת יד
חפנתי בידי כמה מהשרשראות ושלפתי שרשרת אחת
שרשרת עם תליון פרחוני ועליו רקום השם "סטריה"
מאז אני לא מפסיקה להסתובב עם השרשרת וכששואלים אותי מי זו סטריה אני מספרת להם את הסיפור על תיבת התכשיטים הקסומה שבה פיה מסתובבת על צירה לקול מנגינה מרגיעה ושקטה…