תחייכו

תחייכו, גם אם קשה לכם, תנסו לחייך
ילדה בגיל ההתבגרות ישבה לה לבד בחדרה, ובכתה. בכתה כי נקעה את רגלה.
הוריה הגיעו לחדר שלה, ניסו לעודד אותה, אך הילדה המשיכה לבכות.
הוריה של הילדה התעצבנו מכך שעושה היא מסיפור קטן, סיפור גדול ,ויצאו מחדרה.
הילדה בכתה, היא הרגישה שלהוריה אין עניין בה.
לאחר מכן, חבר חכם אמר לה דעתו..

"אין עניין בבכי שלך, את בוכה כבר שעות ולשווא.
תפסיקי לרחם על עצמך. קומי ותצעקי לעולם את שמחתך.
את אמורה להיות שמחה, יש כיום ילדים שיושבים בבית החולים,
ללא משפחה, ללא חברים, מנותחים ועצובים.
הגידי תודה לאלוהים כל בוקר, שאת בריאה.
זה לא מובן מאליו."

הילדה נעצה בו מבט מבולבל, היא לא הבינה מה הוא רוצה, הרי כואב לה- זו זכותה לבכות.
לאחר מכן, הבינה הילדה שיש משהו בדבריו. מה יזיק לה לחייך קצת?
הילדה קמה מן המיטה וצעקה:

"אני מודה לאלוהים על שנתן לי את החופש שלי, את הבריאות שלי, את החברים שלי, את החיים שלי"

הילדה הרגישה הקלה, היא אפילו שמחה שנקעה את רגלה, אחרת לא הייתה מקבלת את התובנות הללו.

מאז, כל בוקר הילדה קמה, מחייכת, וצועקת את שמחתה לעולם.