תופעת לוואי

חיית לילה 04/04/2017 970 צפיות 13 תגובות

זה בורח מבין האצבעות, מחטיא את פסיקת השפתיים.
חונק אותך עד כאב וכשנעלם אתה צועק לשמיים.
זה שורף על יד שמאל, זה גורם לאף שלך לנזול.
זה מדבק כמו שפעת וזה לא יעבור לך חודשיים.
זה מרטיב את העיניים ולרגע מייבש, אתה חושב שזה נגמר אך הברז עוד דולף.
זה מחלחל לתוכך שואב טיפות של מודעות,
זה נכנס חזק פנימה ולועס את כל השאריות.
עכשיו הכדור במגרשך, חבל שאתה לא יודע לבעוט.
תנסה להתמסר ואולי לתת לזה לקרות.
תחלום בשקט ולאט כך הוא לא יגיע לשם.
ואל תספר לאף אחד, גם ככה הוא מסנוור את כולם.


תגובות (13)

…איבדתי אותך בטקסט.
לא הצלחתי לתפוס את זה בתחילת הסיפור וההמשך של המטאפורה בנוי על ההתחלה
מצטער :(

04/04/2017 18:26
    E8 E8

    נראה לי מדובר על כדור פסיכיאטרי

    04/04/2017 18:27

    E8 צודק

    04/04/2017 18:38

    אני לא מאמין שפיספסתי את זה.

    04/04/2017 23:50

    ואיך זה עכשיו?

    05/04/2017 00:28

    עמוק!
    הכל התבהר.
    הייתי משתמש פחות במילה 'זה' ומחבר קצת משפטים. ככה יכול להיות יותר זרימה בסיפור והעברת הרגש (כל 'זה' עוצר לרגע את השטף).
    (אני קצת קשוח בביקורות שלי… את תתרגלי אלי :)

    05/04/2017 10:58

    לא מתרגשת, האמת היא שאני מחכה לתגובות שלך

    05/04/2017 12:22

הרגשתי שיש בזה משהו מעבר להבנה הפשוטה, וזה הצליח מאוד להתחבר אליי. אני חושבת שבאיזשהו מובן זה מתאר את ההרגשה שלי, את המצב הזה ששום דבר לא ברור לגמרי.
אהבתי מאוד את הדימויים, הם השתלבו מצויין. כתיבה טובה.

04/04/2017 18:33

יפה, אהבתי גם את החריזה? – או שזה פשוט סתם היה זורם, עם קצב כזה… זה כתוב טוב ממש

04/04/2017 23:48

ממש חזק אחותי! אני אוהבת את סוג הכתיבה שלך! ‎;-)‎

06/04/2017 22:01
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך