שתקתי

שתקתי, ישבתי בפסקות בבית הספר כשכולם מדברים בניהם.
שתקתי, ישבתי בשיעורים ולא עניתי על השאלות אפילו שידעתי את התשובה.
שתקתי, ישבתי בבית שכל שאר הבנות נפגשו לכייף.
שתקתי, ישבתי בחדר היועצת שכל שאר הילדים שיחקו בחצר, כי היא חשבה שהיא עוזרת לי.
שתקתי, ישבתי שהיה לי רע ולא יכולתי יותר לשאת בכל זה.
שתקתי, ישבתי שכל העולם מסביבי מתפרק.

שתקתי, כי מאותה הטראומה בגן ילדים אני לא מדברת בבית ספר.
שתקתי, כי הדמעות חנקו את גרוני ועיני מטושטשות מעצב.
שתקתי, כי לבד הייתי ולבד אני עכשיו.