שקט טוב כזה
לפעמים אני רוצה שיניחו לי, שלא ישאלו בשלומי, שלא ינסו לפענח את זוית מבטי.
לפעמים אני רוצה רק שקט, שקט טוב כזה, מורגש, שממלא את כל החלל.
שאשמע אותו- את השקט. שאשמע אותי בתוכו. מה אני באמת רוצה?
לפעמים אני רוצה שכולם יעלמו. וכמו בסצינה שהשחקן הראשי עומד במרכז וכל הדמויות זזות בהרצה סביבו והשמיים משתנים ושמש שוקעת וירח עולה והוא עדיין באותו המקום באותה הבעה עם אותם הבגדים. הכל זז ושקט בפנים.
לפעמים אני רוצה כמו ב"קליק" להנמיך את הכל, להשתיק את התחושות.
וכשהאגור לי מספיק כוח אחזור לאחור ב"רפיט".
לפעמים אני רוצה להתחיל מהתחלה, לעשות בחירות שונות.
ולפעמים רק מתפללת לקבל את ההווה כמו שהוא, בלי רצות להיות אחרת.
תגובות (0)