שנעבור את החורף
בחלון הוארו השמיים אור יום
ולספירה מהירה- התבקעו ברעש מתגלגל.
טפוף קל מוביל לקצב אחיד של גשם מתחזק.
שוב אור יום
אחת … שתיים … שלוש …וקרע מחריש אוזניים, השמיים נופלים עליי.
מתחת לשמיכה אני מתחפר העמק וחפור, העמק וחפור.
הוילון הכהה אינו מסתיר הבזקים חודרניים,
הקירות אינם חוסמים את קרעי השמים.
מים רבים שוטפים את המדרכות ומטביעים חלקות דשא רוויות.
נחלים זורמים במדרונות מלמעלה למטה ומציפים הכול.
רק אתמול השמש הציפה את נוף היישוב בקיץ נצחי.
עוד היום, לפני שעות אחדות נכנסתי הנה לבוש בקצר. וכעת
חשכו השמים ואין סימן לכוכבים או ירח בננה מצונן.
מטרייה.
אין לי עדיין מטרייה. ההיא מן החורף הקודם התעופפה ברוח פרצים, ביום סוער אחד. ובמקומה מעולם לא הגיעה מחליפה.
מה שטרם כוסה בניילון מגן- הופך כעת לעיסה רטובה וכבדה.
בוץ. כמה בוץ. כמה לכלוך במקומות הנקיים.
כמה חורף ברגע קיצי אחד.
מתחת לשמיכה המדיפה עדיין ניחוחות כביסה מעלפים, אני סופר שניות בטרם רעם יתגלגל כחבית במדרון, ומבקש מממטיר הממטרים בקשה צנועה.
שנעבור את החורף ונחייה אחריו לספר.
תגובות (3)
אני יכולה להשאיל לך מטריה, אינני משתמשת.
המעבר החד בין השמש לגשם מתאר היטב את האקלים הים תיכוני, אהבתי
כן, הקטע עם המטריה הוא טוב. מדובר פה על החולי שלך?
אני חושבת שהתכוונת בפסקה אחרונה לניחוחות כביסה *מעלפים. כי מאלף זה גם מלמד וגם מלשון אילוף כמו אילוף כלבים. מעלף זה כאילו מרוב יופי או טוב אנערף אתה מתעלף. נראה לי.
היי לgv וגם ללאסתםמישהי הנהדרות. תודה רבה שאתן מבקרות אצלי ומבקרות אותי וכל ביקור שלכן יתקבל תמיד באהבה. גורן יקרה, מטריה תתקבל בברכה. אני אוהב מטריות ותמיד אהבתי.
לאסתםמישהי, תודה רבה על ההערה החשובה. תוכלי לראות שכבר תיקנתי את הטעות. גם גורן תיקנה אותי בשיר עקבות בחול. קורה… בשביל זה יש אתכן. ואגב, השיר נכתב לפני כמה שנים. לא היום כשהייתי בבית חולה.