שנסונייר
שם בפינת הרחוב הוא יושב. לבד כמו תמיד רק יושב וחושב. על ימים שהיו אז טובים ויפים, הימים שהיו לו בחיים. הכל השתנה, הכל עכשיו נורא ולו אין מה לעשות אך לא כך תמיד היה. כי זוכר הוא ימים עליזים קצת יותר בהם אהבו אותו שנסונייר.
הבדידות הייתה רק מן בדיון ספרותי שאף פעם לא דמיין שירגיש. אך היום הוא שונה העצב רק מתגבר ופניו אפורות מכאב. אין מה לעשות ועיניו דוממות. המדרכה מאפירה איתו.
הגשם יורד על לבו הכבד ונושא את כאבו אל עולם.
עכשיו זה אחר ויש לו סיבה לוותר אך הרוח שוותה את ליבו.
הוא הגיע עכשיו למקום קצת שונה שבה הוא כתמיד שנסונייר.
תגובות (11)
גבי, יא מדהימה אחת.
תמשיכי לכתוב.
פאני?? קמת לתחייה?
מסתבר שכן.
אני בעמוד 159.
מה תגידי על זה?
יא ממציאת דיקטטורים מטורפים.
אין מה לעשות אני כזאת……הכל באשמתך פאני!
באשמתי?
חוצפנית אחת.
הכל באשמתך!
שנסונייר זה שם של מישהו?
בכל אופן קטע קצר ויפה. אהבתי את הכתיבה :)
גבי…
אני לא ברירת מחדל.
את זו שיושבת לידי.
לא אני לידך.
שולי המסכנה צריכה לדעת מכך.
תודה ספיר..ושנסונייר זה שיר של להקה ישראלית אז כן זה שם של משהו ופשוט לקחתי השראה ושיניתי את זה די הרבה….
את בררת מחדל פאני…..
אני לא בררת מחדל.
:(
את זו שמתיישבת לידי.
אז,זו בחירה שלך.
את בררת מחדל וזהו!