יושב על הספסל
השמש קופחת על גגות הבתים במלוא עוצמתה,
אגלי זיעה החלו מבצבצים על מצחי וגבי.
חולצתי כבר מזמן נהפכה למטלית רטובה
וגופי החטוב למחצה שינה את צבעו וכעת נראה כמו צבע עורו של יליד אפריקה.
ברקע נשמעים רשרושי ענפים, זזים להם מצד לצד הודות הרוח, רוח חמה.
נהג שכנראה פספס את שיעורי האיפוק בבית הספר צועק על גברת שנוהגת כמו מישהי שלמדה לנהוג אתמול או שלשום.
ציוץ ציפורים. ציפורים אשר ברחו מארצות הקור שכבר מזמן נהפכו לחום, קרח שמזמן נמס ומחסור במזון שהסתיים.
בזמנים כאלה אני רוצה להיות בן סטארק, לגור בווינטרפול ומצדי גם מעבר לחומה.
תגובות (10)
נחמד מאוד תמשיך ואיזה ספר אתה כותב עכשיו ?
עגלי זיעה = אגלי זיעה
לא הצלחתי להבין את המחשבה שלך בסיפור… מצטער.
אתה יכול להיות יותר ספציפי, כדי שאוכל לתקן
"ציוץ ציפורים, ציפורים אשר ברחו מארצות הקור שכבר מזמן נהפכו לחום, קרח שמזמן נמס ומחסור במזון שהסתיים."
אני עוזב כרגע את הבעיה התחבירית במשפט…
מה בדיוק ניסית לתאר? את נדידת הציפורים? את החום בארצות הקור?
איזה מחסור במזון? של הציפורים?
ולמה מחסור המזון הסתיים? כי חם?
איפה נכנס משחקי הכס? כי חם ואתה רוצה שיהיה קר? אבל ישראל היא לא ארץ קור שהתחממה?
זה לא לתקן את הטקסט אלא הרעיון שאתה מנסה להעביר.. לא ברור.
בכל מקרה, הכל בכיף.
יכול להיות שהטקסט נישגב מהבנתי.
בהצלחה עם הספר :)
ראשית, זו הייתה מטרתי שהטקסט יהיה מופשט ולא מובן.
שנית, בעצם בקטע ניסיתי להעביר לקוראים את שהרגשתי כשישבתי על ספסל בשיא החום.
לגבי הציפורים : כתבתי שאני שומע ציוץ ציפורים, אחר כתבתי שאלו ציפורים שנדדו מארצות הקור ובגלל חודשי הקיץ החמים אז כביכול המצב בארצות שמהן נדדו הציפורים השתנה.
שלישית, כן הוספתי את ווסטרוז בגלל החום שהרגשתי ורצונותיי להיות במקום קר.
אהבתי מאוד את הקטע, מאוד ציורי ומופשט. מקווה שיש לו המשך. ובשורה האחרונה, זה לא ה"סטארק" שאני חושבת עליו, נכון?
תודה רבה!
על איזה סטארק את חושבת? בקטע דיברתי על בית האב שבמשחקי הכס.
יש פוטנציאל נראה, אך הקטע עצמו כתוב בינוני, לא יותר – יש יותר מדי שימוש שלא במקום בשפה גבוהה – מה שנקרא בלשון העם (ןאני מצטער על הלשון) פלצנות.
כן… אני לא חושב כמוך, אך עדין זה לא אחד מהקטעים המוצלחים שלי… אשמח אם תקראי את סיפוריי האחרים ותגיבי מה דעתך
אני גבר עסוק חחח