שמלה אדומה

נערה צעירה עומדת תחת הגשם ומביטה אל השמיים.
הגשם כבד, והכול סביב חשוך ואפל.
היא מביטה אל הכוכבים, מקווה למעט אור.
מקווה לתקווה שתשטוף את היום.
מצפה לראות ירח בהיר וכוכבים מציצים.
אך הכול סביב כול-כך בודד ואיום.
היא עמדה שם, ונטמעה הסביבה.
טוב, ככול האפשר בשמלה אדומה.
היא עמדה בשקט, ודמעות במורד פניה יורדות.
מתערבבות עם הגשם הרחוק מהיגמר.
היא מביטה בשמלה, המלאה בלומות ותקוות.
תוהה מה עשתה לא נכון, היכן טעתה, והיכן מעדה.
בליל גשם איום ואפל,
עמדה נערה בשמלה אדומה וקיוותה לתקווה.