שלג נערם בבסיס

גשם ירד על העיר ובבסיס שלג נערם. הרצפה מכוסה בלבן. חיילים עדין מתאמנים בגשם, קופאים בקור, מתקשים.
למרות הקור השורר בחוץ בבית מול האח חם ונעים. אנשים שמשחקים בגשם, בונים אנשי שלג מתכסים במעילים ונעליים חמות. זוג אוהבים יושב מול החלון מתקרבל בשמיכה לבנה, חמימה.
הגשם נותן לי בפעם הראשונה הרגשה של חום הרגשה של בית וכל הרגשה רעה נעלמת ונשטפת איתו.
גם אני רוצה רק עוד פעם אחת אחרונה לצאת עם משפחתי לשחק בגשם אך לא אוכל לעשות זאת עוד. הורי מתו ואחיי אומצו רק אני חיה לבד בדירה גבוהה המשקיפה על בסיס צבאי ועל הרחוב הלבן. לא צחקתי כבר הרבה זמן ואהבה לא מצאתי הדבר היחיד שנותן לי תקווה הוא הגשם, השלג מקור השראה.
עיניי הכחולות בהירות היפות כבר מזמן שקעו לשינה עמוקה, אפורות נהיו עצובות, כבויות. לא אוכל לצאת מכאן לא עוד.