שישה ילדים (לכבוד יום השואה)
שישה ילדים, שישה ילדים שהלכו והלכו אל הלא נודע ,
הם לא ידעו מה מחכה להם, הם לא ידעו שבסוף השביל אין כלום.
במשך שעות , ימים, שבועות ושנים הם הלכו ,רק הלכו , ללא שתייה , מזון או זיכרון מין הבית,
הם רק הלכו אל הלא נודע.
הם לא הספיקו להיפרד מהחברים והמשפחה כי לקחו אותם אל הלא נודע ,הרחק הרחק מין המשפחה .
הם רק רצו נשיקה קטנה ממישהו אהוב מישהו מין הבית אבל הם ,הם מזמן כבר רחוקים.
הם לא פגעו בזבוב , הם אהבו את כולם , עזרו לכולם , הם בסך הכל היו אנשים שבטחו במפלצת עם מסכה שלקחה אותם אל הלא נודע.
הינה לסוף הדרך הם כבר הגיעו כל אחד בקצב שלו הגיעה לשם בליווי המפלצת , המפלצת הנאצית ועדיין גם כשהגיעו לסוף השביל ששת הילדים לא ידעו שפה זה סופם ,סופם של שישה מיליון , שישה מיליון יהודים שלא עשו דבר רע , נרצחו רק בגלל שהם נולדו יהודים.
תגובות (0)