שחכתי

אני שחכתי את הקולות להם עברה שנה מאז התאונה ואני עדיין לא מצליחה לזכור את הקולות, אני רק זוכרת את הצרחות של האנשים שהיו איתי אני שומעת אותם אני חולמת אליהם בגלל התאונה הזאת נהייתי חירשת. אי אפשר לתקן את זה כולם חושבים שאני מסכנה שאני לא מבינה. זה לא נכון!!! אני קוראת שפתיים אני עדיין יכולה להבין לראות מה אנשים חושבים אלי מה הם אומרים אלי…
אני לא דפוקה אלא הם דפוקים!!!. נמאס לי מהיחס הזה בהתחלה זה היה בסדר אבל עברה שנה!!!.
אבל אני התרגלתי למצב השקט שיש סביבי תמיד….