שחור

יצאתי החוצה ראיתי.
מה בעצם ראיתי?התקשתי להבין.
הריי זה מקום דיי נטוש,לא הומה אדם אבל בכל זאת,הרגיש לי אפלולי וממש ריק,מאובק.
טוב נו הריי סבתא שלי גרה במקום רחוק מהמרכז אבל עדיין לא נראה לי שראיתי שום נפש חיה.
התקדמתי כמה צעדים ומשהו משך אותי לשיח.
לא משהו,מישהו.
שחור כולו,כחור שחור.נושם קצת,לא הרבה הדופק הכי מוזר ששמעתי בחיי כשנחתתי על החזה שלו בכבדות.
הסתכלתי עליו.עיני שחורות לגמרי.המראה הכי נאה שראיתי בחיי.
זה היה מוזר ומושך אבל ראשי נשאר עם החזה שלו.
הוא קירב את פניו לפניי.התנשקנו.מה זאת השטות הזאת?מה הוא מנסה לעשות? אבל משהו בו הרגיש לי מוכר,ממכר,אבל מוכר מידי.ברכות הוא ריחרח אותי ונישק את לחיי מה אני עושה זה לא היה ברור.אבל נשארתי למשך זמן רב,נשענת על גופו,ומסתכלת מסביב.נהנת אפילו.בכלל לא דיברנו ומרוב שהיה לי נוח כנראה שנרדמתי.
נרדמתי בלי האיש המסתורי כשמגע גופו נעלם לי וכשקצות השיח תקועים בחולצתי.
האם זאת הייתה אשליה?
לא לא הריח שלו נשאר עליי.מחבק אותי למרות שהוא רחוק ומשאיר לי הרגשה של היית צריכה לזהות אותי.
ידעתי שלא ניפגש שוב לעולם,אני לעולם לא אפגוש אותו,ככל שיהיה בן אדם או לא.
שמעתי צרחה.מהבית של סבתי.כזאת שכאילו מישהו או משהו קורע לך את העור,תולש לאט לאט. משהו בסיגנון הזה.אבל לא,משהו לא טוב קרה.הם חזרו.

*זה היה חלום שלי שקצת הוספתי.אני יודעת שזה היה קצת צולע לחזרה ראשונה*_*אבל אשמח לביקורות והערות:)וגם כל דבר אחר+_+