שחורה כמו גומייה

היא הייתה שחורה כמו גומייה. והגומייה שלי היא סגולה. של עדן ירוקה, אבל האמת היא שהגומייה של שיר שחורה. אז אמרתי לה להחליף גומייה. היא טענה ששחור משתלב עם השער, והוא גם שכיח. אמרתי לה שהשחור ישחיר אותה, כי הגומייה צריכה לתת לשער תשומת לב ולגרום לאחרים להסתכל. כשהיא תהייה שחורה- הגומייה, מי יסתכל על השער של שיר?
רק אני. אולי גם עדן, אבל זה בספק. הגומייה שלה ירוקה, אחריי הכול, לא סגולה כמו שלי. ושלא אתחיל לדבר על נטלי, עם הגומייה הלבנה. בחיי, אף פעם לא תפסתי אותה יושבת בשקט בשיעור; כל מה שהיא עושה זה לצעוק. מהצד השני, היא ממש מצחיקה. אז גומייה לבנה איכשהו לא הדבר היחיד שמבליט אותה.
טוב, כן, אז אמרתי לשיר שגומייה שחורה זה אסון. ואז כשהלכנו לקניון, פגשנו את החברה הטובה שלנו דליה. הגומייה שלה היא תכולה. הלכנו לחנות תכשיטים והיו שם כמה גומיות. דליה אמרה שיפה לי אדום בוהק, אז לקחתי גומייה אדומה. זרקתי את הסגולה, היא בכל מקרה לא הייתה נעימה וכיפית.
שיר נשארה עם הגומייה השחורה. אז לא פלא שהיא התלוננה כל היום על זה שלא מבינים אותה…