שוקומן.

בס"ד

ברקע שרו להם לורן היל ובוב מרלי את "תנמיכי את האורות שלך" או כמו שזה באנגלית (ונשמע הרבה יותר טוב): "turn your lights down low" בכל אופן האווירה הייתה נעימה לחלוטין, החדר היה עטוף באור נעים שבקע דרך תריס. המוסיקה כאמור מילאה את החדר, הוא שכב על ספה ארוכה בצבע חום מוקה, ונשען על שתי כריות גדולות וכחולות ממולאות בנוצות אווז. הוא לבש חליפה צמודה בצבע שחור עם ברקים אדומים על הרגליים וברק אדום גדול על הגב. הייתה לו גלימה למרות שהוא לא היה מסוגל לעוף, ומסיכה צהובה על הפנים עם עיגולים לעיניים ומקום לפה (אחרת איך הוא יוכל לנשום??? איך?). העיתונים בעיר הכירו טוב את החליפה שלו, גם מצלמות הכתבים לא חסכו ממנו הבזקיי פלאשים מטורפים בכל פעם שהוא יצא לפעולה הרואית של הצלת אוטובוס מלא נוסעים שנחטף על ידי מטורף שהטמין פצצה באוטובוס ואמר לאוטובוס שאם הוא יורד מתחת לחמישים קמ"ש הוא מתפוצץ ("כן גבירותיי ורבותיי יש לנו זוכה: מאיה שרצקי עלתה על זה שיש לנו העתקה מדויקת של המטורף מהסרט "ספיד", באנגלית קוראים לזה copycat או כמו שזה בעברית (ונשמע הרבה פחות טוב): העתקת חתול. גברת שרצקי זוכה בסיבוב באוטובוס קומותיים על חשבון ההפקה). קראו לו מייקל דרימבוט או בשם המוכר שלו: שוקומן. הוא הביט סביבו, בוב ולורן ברקע ואז הבחין בה לפתע יושבת לצידו ומביטה בו מבעד למשקפיי ראיה עגולות בצבע לבן. הוא שאל: "כן בבקשה, מי את?". היא דיברה בטון דיבור רגוע ומעט מתנשא (כמו טון הדיבור של שיפרה מ"האח הגדול"): "מה זאת אומרת מי אני? אני הפסיכולוגית שלך, זוכר?" הוא הזיז בעצבנות את המסכה הצהובה על פניו, היא גרמה לו לגירוד נוראי בשיער (אבל מה לעשות, התפקיד מחייב): "פסיכולוגית? בשביל מה? הריי אני לא בדיכאון! אני שוקומן!!! העיר צריכה אותי ואני שוכב אצלך על הספה, בושה!!! ממש בושה!!!" הוא פרץ בבכי קורע לב, ודמעות שוקו גדולות זרמו מעיניו. היא נשארה אדישה לבכי שלו ורק הוציאה תיקייה שחורה ממגירה קטנה בשולחן שנח לצידה. על התיקייה היה רשום בטוש ירוק זוהר: "שוקומן-גיבור על בדיכאון". היא פתחה את התיקייה והחלה לקרוא: "שוקומן- גיבור על בדיכאון, בשישי לשישי 2007 יצאה גברת לווינגסטון המבוגרת לטיול עם כלב הפודל הצרפתי הננסי שלה העונה לשם – קלוד. לאחר כחמישה קילומטר הליכה, קלוד כבר גירד את המדרכה עם הלשון ("אני צמא!!! לאן היא חושבת שהיא הולכת???"), ואז הגיח טנדר אדום מהפינה במהירות מטורפת…" היא שתקה לפתע והביטה בו במבט חודר, שוקומן התפתל על הספה ואמר: " כן, אני יודע את ההמשך: גברת לווינגסטון שכבה שלושה חודשים בבית חולים, קלוד שבר שלוש עצמות בזנב!!!, הייתי צריך להציל אותה אבל לא הגעתי בזמן!!!" ושוב פרץ מייקל דרימבוט בבכי קורע לב ופניו התכסו בדמעות ענקיות של שוקו, הפסיכולוגית הפתיעה אותו לחלוטין כשהוציאה כוס פלסטיק מהמגירה שלה ומיהרה לתפוס את כל הדמעות שלו עד שמילאה לעצמה כוס, שלפה צלחת עם עוגיות, נגסה בעוגייה אחת, לגמה מכוס הפלסטיק ואמרה בשקט: "הייתי יכולה להמשיך לספר לך עוד מקרים מתוך התיקייה שלך אבל אני חושבת שהבנת את העיקרון: אתה בבעיה שוקומן, ואתה חייב לצאת מהדיכאון הזה!!!" היא חייכה חיוך מוזר ושלפה מהכיס שתיי סיגריות מגולגלות, היא אמרה: "אח שלי שוקומן, צא מהדיכאון, הנה קח סיגריה אחת זה יעיף לך את הראש בן אדם!!!", שוקומן היה המום, הוא קם מהספה בבת אחת, כיוון את מבטו לעבר הסיגריות המגולגלות ושלח קרן לייזר מיוחדת שהמיסה את הסיגריות תוך כדי שהם בתוך היד של הפסיכולוגית!!!, ואז הוא חייך ואמר לעצמו: "שוקומן, יצאת מהדיכאון והעיר זקוקה לך!!!" הגלימה שלו התנופפה ברוח… ואז הוא סגר את דפיי הנייר הגדולים שהיו תלויים על סטנד מעץ, סידר את העניבה שלו ואמר: "האיורים עדיין בשחור לבן כמו שאתם יכולים לראות, וגם השם של הגיבור לא סופי, אני פתוח להצעות… פשוט היה לי חשוב לתת לכם את הרעיון הכללי ואת תחילת הסיפור…", אחד מהנוכחים בחדר, בעל שיער לבן וחליפה יוקרתית הרים את ידו ואמר: "מייקל, אני שמח לומר לך שהתרשמתי מאוד ואני חושב שיש לנו סדרת קומיקס חדשה ביד, מייקל דרימבוט נכון? זה שם המשפחה שלך?, תפנה בחוץ לסידני המזכירה שלנו היא תכין איתך את החוזים, אתה הולך להיות מיליונר ידידי הצעיר…".