"שוני" "מוזרות" ועוד…

סוג-של-כתבה/ מאת ספיר.

אני נהנית מזה, מהצביטה הזאת שאני מרגישה, מהכאב הזה, הפחד, מהעיניים הדומעות, מהשוני.
-נראה לכם?!
אולי רק מהשוני, כי הוא מבדיל אותי מאחרים והופך אותי למי שאני. אבל תסכימו איתי שקשה להיות אתה במקום בו כולם מתנהגים לפי כללי "החברה" של ימינו.מסיבה פשוטה, זה לא הופך אותך למיוחד יותר, אלא למוזר.
מוזרות, בואו אני יגיד לכם כמה מילים על זה, או שאין לי מה להגיד, בעצם. זה לא ממש שונה מהמילה שוני, רק מבדיל אותך ממנה. עדיין הסתבכתם?
ניקח לדוגמה אותי. אומרים עליי שאני ילדה מוזרה. זה לא פוגע בי כן, על תחשבו ככה, ברצינות. אני דווקא מסכימה איתם. למעשה כשאומרים שאני לא מוזרה זה מוזר. כן, גם אני עוד מנסה להבין מה הולך פה.
בכל אופן, נניח כשאדם מצייר, הגיוני שהמכחולים שלו יהיו לידו נכון? טוב, צדקתם, אבל אצלי זה קצת שונה; המכחולים שלי מוצאים את עצמם בכל מיני מקומות, לפעמים תקועים באחת המגירות שלי, לפעמים נזרקים בטעות אל הרצפה. לפעמים הם אפילו מחזיקים את שערי (כמובן כשהמכחול יבש).
ונחזור למוזרות. מוזרות, (כמו שאמרתי) זה לא רק להסתכל על מישהו, לראות עם הוא מכוער או שסתם הוא לא בא לך בטוב ולהגיד עליו שהוא מוזר.
היו כאלו שיגידו שמוזרות היא בעצם שוני (מה שלדעתי נבדל מהמילה). שוני זה בעצם כשבנאדם בעל בעיה כלשהי, בדיבור או בגוף (או אני לא יודעת מה), אך זה לא בהכרח דבר רע. זה יכול להיות גם דבר טוב. בין מלא אנשים "דומים" להיות אדם "שונה" זה טוב, לא?

נדבר עכשיו על סוג-של-בעיות-סודיות-מהחברה.
יצא לכם לשמוע על זה? טוב, אני יבין אם לא, (ואף יותר אם כן).
בעיה, איך אנחנו יכולים להסביר את המילה הזאת? קשה לי לומר לכם. אני רק יכולה לומר שיש לי כזאת, ואם כבר אנחנו מדברים על זה, אז בוא נפרוק קצת.
אני מודה, יש לי משהו (שאמן ולרוב העולם אין, זה לטובתם). אני לא יכולה להגיד מה זה, כי אז אני בטוחה שאנשים יתרחקו ממני אוטומטית, תאמינו לי, ראיתי את התגובות במו עיניי. (והם היו אכזריות).
יש אנשים שפשוט לא מוכנים לקבל אנשים כמו שהם, וחבל כי החברה שלנו מפסידה הרבה אנשים טובים, וגם (וכמעט והיא אפשר להתווכח עם זה) גומרת לפעמים לאנשים להתאבד או לחשוב על כך- וזה ממש כמו רצח אחים.
אז אותו אחד שונה. אז יש לו בעיה. זה אשמתו? לא! אין לנו מוערבות בעובדה הזאת. ככה נולדנו, זה ממשיך איתנו. יש מקרים שגם אין מה לעשות נגד זה, אפילו שהעולם התפתח…
אז מה אמרנו? אה, בעיות-סודיות-מהחברה.
בעיות אלו לא חייבות להיות רק הדוגמאות (/הזכורים) הנ"ל, זה יכול להיות גם בעיה של סמים או אלכוהול.
כאילו, תנסו לדמיין את זה. אתם חושבים שחברים שלכם יבואו אליכם ויגידו לכם "היי תשמע, התחלתי לקחת סמים…" בכזאת קלות? מצטערת, אבל אני לא חושבת ככה. גם אם אותו אחד הוא חבר אמיתי, אני חושבת שייקח לו כמה זמן (או אולי יום- יומיים) כדי לומר דבר כזה לחברים שלו (ואני מדברת איתכם על כאלה שלא מעשנים וכו'…).
ברור שלדעתי כשקורה דבר כזה חובה עלינו לנסות לעצור את אותו אחד מלהמשיך או לפחות לנסות לשאול אותו מה הביא אותו לידי כך. אולי הוא פשוט נגרר עקב מצב קשה בבית, ורק ניסה לשכוח דברים… (כידוע האלכוהול ו"פלאיו..").

נשאר לנו עוד נושא?
מממ… בוא ננסה לדבר על בעיוות חברתיות.
אוה, יש לי, האשמות נגד אנשים/חברים.
חשד, איך אנחנו מגיעים עליו? כשמשהו משתבש או כשאנחנו רבים עם חברים, כמעט תמיד קורה משהו אחר כך, נכון? אם כן, אני יכולה לומר לכם כמה דברים.
א. אשמה. לעולם שלא יטיל אדם אשמה (חשד) בחברו. אתם בטח אומרים עכשיו, "אבל יש הבדל בין חשד לאשמה, לא?" אז אני אומרת, אולי, אבל לא גדול, כי כשאתה מאשים מישהו, לרוב זה בגלל שחשדת בו לפני כן, לא?
אני יכולה לומר לכם ממקור ראשון שראיתי דבר כזה. ראיתי חשד ואשמה מוטלים בילדה מכיתתי, וילדה זו סבלה רבות, אני יודעת זאת עקב הבכי המרובה שלה באותם שבועות ועקב דבריה, אשר היא אמרה לי אותם בעצמה. איני יכולה לומר לכם מדוע ולמה/מה המקרה שעקב זה זה קרה (המקרה אסור לפרסום באינטרנט או בכל מקום אחר עקב התערבות גורמים…) אך החשד הוטל בילדה. מספר רב של בנות נתנו בה את חשדותיהם ואף אמרו לה זאת בפנים, דבר כי היה לא רק מעליב ביותר אלא כרצח- כמו שבטח כבר אמרתי.
הייתי מרחיבה בנושא יותר, אך אני חושבת (ואף בטוחה) כי הנושא הובהר בצורה מדויקת. אל נא ממכם, שמרו על המשפט אותו אני מעריכה "כבדהו וחשדהו" שמור על כבוד חברך, וחשוד בו אם תרצה (אף שנסה לא להגיע לידי כך) אך חשוד בו בליבך, (בעיקר כדי לשמור על כבודו- מקווה שהבנתם).

לסיכום, אני מקווה שאתם, הקוראים, תבינו את כוונתי פה, ואף אולי תוכלו לנצל כמה מהדברים פה לטובה,
ולטובה בלבד). אני חושבת שיש לשמור על החברה שלנו, למרות הירידות שיש בה, והסכנות שיש בימים האלה.